מבט לעבר היציעים השוממים של אצטדיון "לויטה", במשחקי הבית האחרונים של הפועל כפר סבא, מלמד אולי יותר מכל על הסיפור העצוב שמתרחש השנה סביב המועדון הירוק.

הקבוצה אמנם נמצאת כרגע במקום השני שמוביל לליגת העל (על אף הפסד מעצבן בשישי, 2:0 להפועל פתח תקוה), אבל את האוהדים בירוק זה לא מעניין. איך קורה דבר כזה? לאן נעלמו האוהדים הירוקים, שבשנים עברו תמיד התייצבו כשהקבוצה הריחה עלייה לליגת העל?

היציעים בלויטה. לא מזמינים, בלשון המעטה | צילום: עוז מועלם

ניכור וריחוק

שורש הבעיה, כך מתברר, נעוץ בבעלות של הסמל הגדול של המועדון, יצחק שום. הניהול של המשפחה, כך טוענים האוהדים, גרם לתחושת הריחוק ולקרחות הגדולות ביציעים. 

כך קרה ב"משחק העונה", לפני שלושה שבועות מול המוליכה נצרת עילית, כשיציעי "לויטה" היו שוממים. לטענת האוהדים, הגיעו למשחק 350 איש בלבד, מתוכם 182 ביציע של האורחים, כך שניתן לעשות את החשבון ולהבין כמה ירוקים היו שם כדי לתמוך בקבוצה.

"אם הבעלים הוא גם המנהל המקצועי גם המאמן גם הרואה חשבון וגם הדובר, זה לא ניהול. כל זה יוצר ניכור וריחוק", אומר אחד האוהדים הוותיקים, שהפסיק להגיע למשחקי הקבוצה

גם האוהד יובל רז (40) נמנע מלהגיע ליציעי "לויטה". "כבר בשנה שעברה הבנו לאן הדרכים מובילות", הוא אומר. "היום הקבוצה לא מעניינת אף אחד, ורואים את זה בכמויות האוהדים העלובות ביציע. אין לנו מה להגיע, כי נוצר ניכור. אני כבר הרבה זמן לא מגיע למשחקים, כי אני לא מסוגל להזדהות עם מה שקורה שם. אני אוהד שרוף של הקבוצה, אבל מהבית. הקבוצה במקום השני ומגיעים בקושי 200 אוהדים. זה רציני? לא היה דבר כזה. אני מהאוהדים השרופים, באמת כואב לי המצב".

יצחק שום. הקבוצה במצב נהדר, אז איפה האוהדים? | צילום: ראובן שוורץ

בעמותת האוהדים "הלב הירוק", גוף בעייתי בפני עצמו שבחר שלא להקיא מתוכו את היו"ר לירון נוסובסקי, לאחר שזה תקף באלימות את כתב "ידיעות השרון", כינסו דיון מיוחד בחמישי בערב, שעסק במצב הבלתי אפשרי שנוצר בין האוהדים לקבוצה. אחת ההצעות שהועלו היא הקמת מועדון אוהדים בסגנון של הפועל קטמון, אבל כרגע לא ברור כמה זה אפשרי ורציני בשלב זה.

שלומי חן (42) אוהד ותיק נוסף, הוא מאלה שמקפידים להגיע למשחקים, אבל דעתו אינה שונה מהותית. "אני אמנם הולך למשחקים, אבל מגיע בלי חשק ובלי ציפיות, ובהרגשה רעה מאוד", אומר חן. "אני מסתכל על היציעים הריקים וזה פשוט עצוב. הניהול גרם לכך שאוהדים לא רוצים לבוא לראות את הקבוצה שלהם".

וחן ממשיך: "כפר סבא היום היא מקבוצות הצמרת שמביאות הכי פחות קהל. זה הגיוני? יש לנו הכי הרבה קהל מכל הצמרת. הקהל לא סתם לא מגיע, אין לו עם מה להזדהות. אני רואה את קבוצה כבר יותר מ-30 שנה, ואני לא זוכר מצב כזה שבו בעל הבית המאיס את עצמו כל כך, עד שהאוהדים פשוט לא מגיעים. הקבוצה בצמרת ואף אחד לא בא. זה הזוי. אוהדים שרופים לא באים למשחקים. רק המזוכיסטים כמוני עוד מגיעים. יש בערך 200 כאלה. זה הקהל של כפר סבא? יש אלפים שלא באים. עצוב".

לא בא בטוב

נדמה כי אין אוהד כפר סבא אמיתי שלא מכיר את משה בן משה. לפעמים נדמה שהוא נולד ביציע של הירוקים, ונמצא שם מאז ומעולם. גם בן משה מסתובב עם בטן מלאה. "האוהדים בפירוש מאסו בשום ורוצים שיילך הביתה", הוא אומר. "הוא לא בא בטוב, הוא בז לאוהדים. הקהל לא פראייר. אפילו אוהדים שקנו מינויים נשארים בבית. אנשים לא יכולים לראות את הקבוצה בגללו. לא היה לנו בעלים כזה ב-50 השנה האחרונות".

בן משה מוסיף: "אני מההתחלה אמרתי שזה לא רעיון טוב, אבל כולם שמחו כששום הפך לבעלים, ולא רציתי לקלקל את החגיגה. זה בכלל לא מעניין איפה הקבוצה נמצאת בטבלה, הקהל לא מגיע וזה לא קורה סתם. אפילו החבר'ה הצעירים עם התופים לא באים ולא רוצים לראות את הקבוצה. הקהל הכפר‑סבאי מרגיש מרומה. אני מרגיש מרומה. אם בטעות נעלה ליגה העונה, זאת תהיה עלייה עצובה שאף אחד לא יחגוג אותה".

לסיום מבהיר בן משה: "60 שנה אני מלווה את הקבוצה, ומעולם לא היה כאוס וניכור כזה בין הבעלים לאוהדים. זה מצב בלתי נסבל. הקהל לא יבוא. אני עוד מגיע למשחקי הבית, אבל בקרוב נראה לי שאפסיק גם עם זה. למשחקי חוץ מזמן הפסקתי ללכת. בליגה א' רדפנו אחרי הקבוצה לכל חור. נסענו לדליית אל כרמל, לאילת, לאן לא? ולמה? כי היו תשוקה וחיבור, וכשאין את הדברים האלה באים 100 צופים למשחק בית. זה ביזיון. אנשים מתים לכדורגל בכפר סבא, אבל העסק נראה רע מאוד".

ניר וקשי הוא אוהד שרוף של כפר סבא, והוא דווקא לא תולה את הקרחות ביציעים בניהול הנוכחי.

"גם בתקופות אחרות הקהל לא היה מגיע בהמוניו. בוא נשים רגע את הקטע המקצועי בצד, האצטדיון שלנו לא ממש מזמין אוהדים להגיע", הוא אומר. "כל חוויית הצפייה היא בעייתית וזה לא חדש, אבל אי אפשר להתעלם מכל מה שקורה בין האוהדים לבעלים, וזאת הבעיה מרכזית. אני חושב שאוהדים צריכים לאהוד את הקבוצה ולא את הבעלים. באו והלכו לא מעט בעלי קבוצה, ואנחנו האוהדים תמיד נשארים ונאמנים לקבוצה. אני לא שופט אף אחד שלא מגיע למשחקים, וחסרים לנו ביציע אנשים יקרים, שהם נכס צאן ברזל להפועל כפר סבא. חבל מאוד".

וקשי מוסיף: "אנשים מתעסקים עם הדברים הפחות חשובים. צריך לשים הכל בצד ולהתמקד באהדה לכפר סבא שלנו. צריך לדעת לעשות את ההפרדה, ולבוא ולעודד את הקבוצה. בסופו של דבר, הבעלים, ולא משנה מי, מתחלפים, והאוהדים הם אלה שיישארו כאן תמיד".

אוהדי הפועל כפר סבא. יש להם ממה לפחד? | צילום: עוז מועלם

הכל שטויות

יצחק שום, שכבר תקופה ארוכה אינו בקו הבריאות עקב בעיות גב, שב ומתאשפז לא פעם, ולמעשה לא מנהל את המועדון באופן רציף ויום‑יומי. מי שעושה זאת בפועל הוא בנו, עידן שום. במועדון בחרו שגם העונה לא להעסיק יו"ר בשכר, ומי שמסייע לשום הוא חברו של עידן, משה קצב, שלא מחזיק בתפקיד רשמי, אבל עוזר בפועל בניהול השוטף של המועדון.

בסביבתה של המשפחה התייחסו השבוע לטענות שהופנו כלפי יצחק ועידן, והמצב המביך ביציעים, ואמרו: "הכל שטויות. לומר שהקהל לא מגיע זה לא נכון, כי הכמויות הן כל הזמן פחות או יותר אותו דבר. תבדקו מה היה כאן בשנים קודמות. הקהל פשוט לא מגיע, ולא בגלל זהות הבעלים. יש תמיד את אותם 15 אוהדים שיוצאים נגד המועדון".

עוד הוסיפו מקורבים למשפחה: "משפחת שום עובדת 24 שעות ביממה למען המועדון. אפשר לומר הרבה דברים ולהעביר ביקורת, אבל להגיד שהניהול לא טוב? המועדון מעולם לא נוהל טוב יותר. אין שום בעיות ותקלות, הכל מנוהל פיקס. מבית הספר לכדורגל דרך מחלקת נוער ועד קבוצת הבוגרים. אפשר לומר שמקצועית הקבוצה פחות או יותר טובה, ושהקהל לא מרוצה מאיך שהקבוצה משחקת ובגלל זה הוא לא מגיע, אבל ניכור? זה לא נכון. כולם יודעים מה שום עשה למען המועדון כשחקן וכמאמן, וגם כבעלים הוא משקיע ועושה הכל להצלחת המועדון. כך היה וכך ימשיך להיות".