"תמיד ידעתי שאבחר בזה", אומר סגן מתן כהן מכפר סבא על השירות הקרבי. כהן, שלמד בתיכון גלילי, שם בנוסף להיותו ספורטאי מצטיין בקבוצת הכדורעף של התיכון, למד חשבונאות, כלכלה ותורת הארגון, לא ממש חיפש את הדרך הקלה כשהתגייס ליחידה הקרבית, גם במחירים אישיים ברורים.

"רציתי להתגייס לחטיבת חי"ר מתוך הבנה שכאן אני יכול להשפיע על חיילים", אומר כהן. "ידעתי שאצטרך לוותר על הספורט במידה מסוימת אך ידעתי שיש מטרה שהיא נעלה יותר. לצד זה אני משתדל לעסוק בספורט בסופי השבוע ומקווה לעשות זאת גם בעתיד".

סגן מתן כהן | צילום: דובר צה"ל

בכלל, לכהן כיאה למקבל תואר מצטיין חטיבת הנח"ל ביום העצמאות האחרון, היה ברור מהי מטרתו בצבא. עוד בטרם התגייס השלים שנת שירות מעשירה בשומר הצעיר, וניכר שהאספקט החינוכי שבפיקוד על כ-35 טירונים טריים, מתאים לו כמו כפפה ליד. "אנחנו המפקדים הראשונים שהם פוגשים בצבא, אנחנו מתרגלים את כל מסגרות הלחימה, תופסים כוננויות, עושים תרגילים ואימונים שונים, ומשפרים את הביצועים הפיזיים שלהם", הוא מספר על תפקידו.

מתן, בלי לפגוע, חלק גדול מהדור שלך מעדיף את הנוחות של הבית ושל ה-XBOX, על פני האבק של צבא קרבי.

"בכללי הבחירה שלי להישאר בצבא הייתה קשורה בחינוך, עוד לפני הצבא התעסקתי בחינוך של בני נוער דרך השומר הצעיר, ואחת הבחירות לצאת לשירות בחי"ר (חיל רגלים) ולא להמשיך עם חלק גדול מקבוצת הספורט לסיירות, היא ההבנה שדווקא בחי"ר צריכים אנשים שמוכנים לחנך ולעבוד עם חתך גדול יותר של האוכלוסיה.

"דווקא בחי"ר אתה פוגש אנשים שלא הייתי פוגש ביחידות מובחרות כאלו או אחרות. והמפגש פה עם האנשים האלה שאני זוכה להכיר פה כל יום, זה מה שגורם לי לרצות להישאר. נקודת האור הזו שבכל יום שאני כאן אני מצליח לגעת בעוד חיילים ולעזור לעצב אותם, ולהכין אותם לחיים האזרחיים ולמה שבחוץ. כי רובם כמו שציינת, הם מהדור הזה שאנחנו מדברים עליו שמגיעים מבתים עם הורי הליקופטר שדואגים להם, ולא נותנים להם לנשום, ושרוב העולם שלהם מסתובב סביב משחקי מחשב".

איפה אתה רואה את התרומה ואת האתגרים בשירות שלך?

"הקושי האמיתי הוא לזהות את החיילים שנמצאים במצוקה ושצריכים את העזרה, ולדעת שהם לרוב לא מצליחים להבין את מה שאתה מנסה לעשות עבורם ולהעריך את זה. ובכל זאת, בכל בוקר, להחליט שאתה ממשיך ולא להרים ידיים. כי אתה מבין שאתה הנקודה האחרונה שלהם שממנה הם ייצאו לאזרחות ומה שלא תעשה עכשיו כנראה לא תעשה אף פעם. וזה בדיוק האנשים שצריך לבוא ולתת להם את הפוש הקטן הזה, ולהרחיב את המעגל והמרחב הסוציו אקונומי שהם באים ממנו".

שמע, לא מעט מהאיזור שלנו, מסתכלים על הצבא וחושבים איך להוציא מהצבא מקצוע ולנצל אותו למקפצה לאזרחות. בקרבי זה עולם קצת יותר מתעתע ובגדוד זה גם לא זוהר. למה לבחור דווקא בתפקיד לחימה?

"לבחור בקרבי זו הבחירה היותר קשה. והיא יותר קשה בגלל שהיא מאתגרת את האדם להתעמת עם עצמו ועם הקשיים הפיזיים והמנטליים שהוא צריך לעמוד בהם. עכשיו בלי להעליב את מקצועות הסייבר והמודיעין למיניהם, אולי אנחנו לא יוצאים עם מקצוע ביד מהצבא ומשכורת חודשית גבוהה, אבל אנחנו יוצאים עם ערך לחיים שהוא הרבה יותר חשוב, לפי דעתי, מכל מקצוע אחר שאתה יכול לעשות בצבא.

"בלי לשים לב הצבא נותן לנו כל כך הרבה. עם כל הכבוד להייטק, יש את ההבנה שאנחנו זה הצבא, אנחנו המדינה, ואם אנחנו לא נהיה פה אז לא יהיה מישהו אחר פה, בטח בתקופה כל כך חשובה עם הגל הזה ששוטף כרגע את הדרום".

לאן אתה שואף להגיע בצבא?

"כרגע השאיפה בצבא היא להיות מ"פ, ומשם השמיים הם הגבול. צריך להתחיל בחלומות קטנים כדי להגיע לחלומות גדולים".