נעלי עבודה לרגליו, לגופו חולצה משובצת וג'ינס. שערו לבן, ועיניו הקטנות מציצות מבעד למשקפי השמש. מראה של חקלאי פשוט, הרחוק שנות אור משולחנות מקבלי ההחלטות. פיני יעקובובסקי כועס, אך לא פחות מכך — פגוע. הוא מדבר בנועם, נזהר מלהאשים, אך בקולו נשמע להט השייך לאנשים המדברים מדם לבם. בתום חודשים רבים של מאבק ציבורי עיקש המתנהל על ידי תושבי שכונת האוניברסיטה בכפר סבא, בעקבות מקרים של ריחות חריפים שעולים מהלול שלו, קרוב פיני להרים ידיים ולסגור את מפעל חייו. הוא בן 70, עייף מדי בשביל מאבקים משפטיים. הוא נמנה עם אחרוני החקלאים שבאזור, ממשיך דרכו של הוריו, ואב לילדים שבחרו גם הם לעסוק בחקלאות.

פיני יעקובובסקי. "למה אי אפשר לדבר אתי ולהגיע אתי להסדרים?". צילום: אסף פרידמן

מאבק מתמשך

מצד אחד ניצבים תושבי השכונות, הסובלים כל קיץ מריחות חזקים שעולים מהלולים, חודרים לבתיהם ומכבידים לדבריהם על חייהם. מהצד השני ניצב חקלאי מבוגר, הנדרש לסגור את הלול שהקימה משפחתו לפני עשרות שנים, זמן רב לפני שבניינים נבנו בשדות שאותם חרש כילד. "אני בן-אדם בן 70, והכוחניות של כל הגורמים מסביב היא לא הוגנת. אין פה כוחות שווים, ולכן הרמתי ידיים", מספר פיני בכאב.

בתו, שבתום לימודי האדריכלות בחרה לחזור לעסקי החקלאות כדי לסייע לאביה, מספרת: "בסופו של דבר, הלולים מאוכלסים ארבעה חודשים בשנה. ביתר הזמן הם עומדים ריקים, וגם אז מאשימים אותנו בריחות. בשטחים שבסמוך אלינו מפזרים זבל עופות שמפיץ גם ריח, אבל עדיין מאשימים את אבא שלי".

פיני אינו נעתר מיד להיפתח ולדבר. הרתיעה הראשונית שלו מעידה על צלקות עמוקות, שנגרמו מצד מדינה ומקבלי ההחלטות. כאבו מעיד על כאבם של אזרחים ותיקים בכלל, ושל חקלאים בפרט, שנותרים חסרי אונים מול מנגנוני רגולציה מסועפים.
המאבק הציבורי המתמשך הגיע לשיאו בבוקר יום ראשון השבוע. יעקובובסקי קיבל לביתו מכתב המבשר על הגשת כתב אישום נגדו בגין חריגות בנייה שמובילות לאי עמידה בתנאי הרישוי. הוא נדהם לגלות כי כתב האישום כבר הוגש נגדו על ידי המועצה האזורית דרום השרון, בתחילת חודש מאי, והדבר נודע לו רק השבוע. "אף אחד במועצה לא אמר לי כלום על כתב האישום, גם אחרי שהוגש", הוא אומר.

לדבריו, "ל-99 אחוז מהלולים בארץ, אלה שנבנו במאה שעברה, אין רישיון עסק. הלולים האלה הוקמו בשנות ה-60 וה-70. הרגולציה שהגיעה בעשר השנים האחרונות וקבעה שאין רישיון עסק ללולים שנבנו בתוך המגורים, לא התייחסה לאותם המבנים החקלאיים הישנים שנבנו בחצרות הבתים. הייתי עשרות פעמים בפגישות במועצה, כל השנים האלה רצתי עם אדריכלים ותוכניות, אבל הבהירו לי שבגלל החוק אין לי סיכוי לקבל רישיון. קיבלתי את הלולים מאימא שלי, לא המצאתי פה את הגלגל. באה הרגולוציה ורוצה לעשות ממני לולן ב-2020, אבל אי אפשר, כי הלול שלי במבנה. כדי להתאים אותו, אני נדרש להשקיע מאות אלפי שקלים. מאיפה יש לי סכום כזה? אף אחד לא הגיע והציג בפניי את האפשרויות הקיימות. בגלל הרגולציה אני ועוד רבים נדרשים לסגור את העסק, ולא מקבלים שום פיצוי. למה אי אפשר לדבר אתי ולהגיע אתי להסדרים?".

כעס רב נשמע בקולו, אך יותר מזה, נחשף העלבון. "אני רוצה שידברו אתי", ממשיך יעקובובסקי. "אני עובד בענף 50 שנה. אני הלולן האחרון שנשאר פה, היחיד שעובד בתחום עד היום. אילו היה לי כסף, את חושבת שהייתי עובד בלולים? זאת עבודה קשה, עם זיעה. מה לעשות? למה מגיע לי חבל תלייה? אני לא פושע. אין לי שום סיכוי מול המדינה".

צילום: אסף פרידמן

"אין לי סיכוי"

המאבק, התלונות נגדו והסיפור המשפטי שלא חלם שיגיע אליו, הובילו את יעקובובסקי לשקול לסגור את הלולים. "אני קם באמצע הלילה ואני רואה שכתוב עליי בעיתון שאני פושע ועבריין. החלטתי שעדיפה הבריאות שלי ושל בני משפחתי. אין לי פה שום סיכוי להתמודד נגד הרגולציה הקיימת בנושא הלולים. אני לא יכול להתאים את עצמי אליה, הן בפן הכלכלי, הן בפן המעשי, אבל לפני שאסגור אני רוצה תשובות. מהמועצה, מהמדינה".

הניקיון במשק של משפחת יעקובוביץ', שעומד כעת ריק מתרנגולות — מופתי. "אבא שלי מקפיד על ביצוע כל הנהלים ונמצא בפיקוח של וטרינר ושל מועצת הלול", מספר בנו.
"אני מאוכזב מאוד ממשרד החקלאות, ממועצת הלול. הם היו צריכים לתמוך בי, להדריך אותי, ולא ביום אחד לתת לי להצטייר כפושע בתקשורת", אומר יעקובובסקי. "אילו הייתי טייקון שקונה לולים ומתעסק במסחר, המצב היה אחר. אבל אני במשק המשפחתי שלי, אני באמת חי מזה, ואני מחזיק את הבית הקטן שיש לי. מדברים על זה בכל מקום בתקשורת, ואני אומר, בואו דברו אתי. אילו היה לי כסף הייתי מביא עורך דין שיעזור לי, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי. אני לא היחיד בארץ בנושא הזה. כמוני יש כ-300-200 בתי אב במושבים שצמודים לערים, ואצל כולם אותו הסיפור".
יעקובובסקי סבור, שמאחורי המאבק הסביבתי עומד אינטרס כלכלי. "המצב מורכב. מעבר לתלונות השכנים, יש טייקונים ויזמים שיש להם עניין בעתיד הקרוב להמשיך לבנות את השכונה הזאת הלאה, ואת זה הציבור צריך לדעת. יש פה בעלי ממון, שיש להם עניין שהלולים ייסגרו".

התושבים: "אין לנו ברירה"

תושבי שכונת האוניברסיטה וגני השרון בכפר סבא מנהלים כבר תקופה ארוכה מאבק נגד הריחות שעולים מהלולים במושב צופית הסמוך. "חיינו הפכו לסיוט", התלוננו שוב ושוב. ראש העירייה, רפי סער, אף שלח מכתב לראש מועצת דרום השרון, אשרת גני גונן, וביקש ממנה למגר את התופעה. סגנו, עילאי הר סגור, המשמש כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, זימן באחרונה דיון דחוף בנושא. בעירייה ציינו, כי "לא מדובר בריחות רגילים של לול, אלא בריחות של פגרי עופות שנרקבים בשמש והופכים את חיי תושבי שתי השכונות לבלתי נסבלים".

אבי מוגרבי, תושב אחת השכונות ומנהל המאבק של התושבים, שמע השבוע שהלולן פיני יעקובובסקי מתכוון לסגור את הלולים, והדבר קצת כאב לו. "ניהלתי את הקמפיין כי המפגע היה לגמרי בלתי אפשרי. כל עוד היו אצלו עופות בחודשי הקיץ, הריחות היו חמורים. זה הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כמפגע. בשיחה אתו הוא קיבל אחריות חלקית לפחות, ובסופו של דבר הוא הבין שזה הגיע לכדי תביעות: מועצת דרום השרון הגישה לפני חודש כתב אישום בנושא רישוי, והמשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה. הבטחתי לו שאם הוא באמת סוגר את הלול, אני אסייע לו בכל מה שקשור לעניין. רציתי לעשות את הדברים מול הרשויות המוסמכות, ולכן פניתי לאפיקים כמו העירייה והמשרד להגנת הסביבה, התקשורת. בדיעבד אני מבין שהייתי צריך לדבר גם אתו. הלחץ עשה את שלו בסופו של דבר, אבל אין בי שום שמחה. לא יכולתי לישון בלילה כשהבנתי שהוא מתכוון לסגור את העסק, וזאת הרגשה שאני באמת לא מאחל לאף אחד, אבל עם זאת — אני שמח על הפסקת המפגע".

איך הייתה השיחה אתו?
"השיחה בינינו הייתה אמוציונלית מאוד, ואני חושב ששני הצדדים הבינו זה את זה. הבטחתי שאסייע לו בכל מה שקשור למשק שלו. אין לי משהו אישי נגדו, זה בכל זאת עסק שפעל 50 שנה. כואב לי מאוד שזה הגיע לידי כך, אבל אני לא רואה ברירה".
נכון לעכשיו, יעקובובסקי שוקל אם להילחם להוכחת חפותו, או לסגור את הלולים באופן סופי. אף שנפשו עייפה ממאבקים, הוא אינו רוצה לוותר במאבק שהוא רואה כחיוני. "הבן שלי אמר שאני לא השתניתי, זאת הסביבה שהשתנתה", הוא אומר, וכך מסכם את הסיפור כולו.

תגובות

מהמועצה האזורית דרום השרון, נמסר: "לול זה פועל במקום משנות ה-70 של המאה הקודמת, זמן רב לפני הקמת השכונה. מדובר בחקלאים ותיקים שזו פרנסתם. בעקבות תלונה שהתקבלה במועצה באשר למטרד הריח בסוף שנת 2018, החל הליך אכיפה על פי הדין שבמסגרתו נדרשו בעלי הלול להסדיר את עמידת העסק בדרישות החוק, ומשלא עשו כן, ב-6/5/19 הוגש כתב אישום בגין חריגות בנייה. למיטב ידיעתנו, מתקיימת גם פעילות אכיפה בנושא הלול על ידי המשרד להגנת הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בעל הלול נדרש להסדרה של תשתיות הלול לצורך קבלת רישיון עסק, בעיקר בהתייחס לטיפול במפגעי ריח. ההסדרה המדוברת כרוכה בעלויות כפי שנדרש מעסקים רבים בתחומים השונים. פעילותו של הלול במתכונתו הקיימת, ללא יישום דרישות המשרד, מהווה מקור אפשרי למטרדי ריח. משלא בוצעו הפעולות, הבקשה לרישיון עסק הוחזרה ולא אושרה. ¿