אין קבוצה בכדורגל שלנו שעלתה לליגת העל וירדה ממנה יותר מהפועל כפר סבא. נדמה שזה הפך לתחביב של המועדון הוותיק. לאחר שנות הזהב של המועדון מאמצע שנות ה-70 עד לתחילת שנות ה-90, שבמהלכן גרפה כפר סבא אליפות ושלושה גביעים, במועדון עסוקים בעיקר בעליות וירידות. בשני העשורים האחרונים הקבוצה הייתה עסוקה רבות במאבקי עלייה. חלק מהמאבקים הגיעו להכרעה במחזור האחרון, בדיוק כמו בעונה הנוכחית, שבה הקבוצה חייבת לנצח בעפולה כדי לעלות לליגת העל. חזרנו למשחקים הגורליים, שחלקם הסתיימו בשמפניה, וחלקם בדמעות של עצב.

חגיגת העלייה האחרונה ב-2015 | צילום: יובל חן

עונת 1994/5: מהקאנטרי לליגת העל

עונה לפני כן, הקבוצה ירדה מהליגה הראשונה ונקלעה למשבר כלכלי חמור. כוכבי העבר, אלי יאני ונח איינשטיין, הובילו את המועדון, שבקושי פתח את העונה. הקבוצה יצאה לדרך עם קאדר מקומי כמעט לגמרי, ועם ציפיות רק לשרוד בליגה. במשך רוב העונה הקבוצה דישדשה באמצע הטבלה. בקבוצה שיחקו אז דודי סטולפר, אלי צורף, מוטי יברבאום, עידן שום, ערן שיינזינגר, אופיר ותמיר בן חיים, וגם ישי ששון, מנהל הקבוצה כיום. לקראת סיום העונה החלו הירוקים ברצף ניצחונות, ולפתע משום מקום הפכו למועמדים לעלייה. במחזור האחרון כפר סבא הייתה תלויה בעצמה, כאשר ניצחון שלה על נס ציונה מהתחתית יעניק לה את הכרטיס לליגה הבכירה. עקב הביקוש העצום לכרטיסים מצד אוהדי כפר סבא, המשחק הועבר לאורווה בפתח תקווה. אחרי כמעט 80 דקות של תיקו מאופס ולחץ מטורף מהיציע, קיבל אלי צורף את הכדור קרוב לרחבה, ובאופן תיאטרלי נפל לדשא. עבירה לא הייתה שם, וצורף, כך מספרים, היה גם מחוץ לרחבה. אבל מהמשרוקית של השופט אריה וולף נשמעה שריקה. דודי סטולפר עמד בלחץ, והשכין את הכדור ברשת. כפר סבא רשמה ניצחון דרמטי, שמרה על המקום השני בזכות שלושה שערי זכות יותר מהכח רמת גן השלישית, והצטרפה למכבי יפו בדרך לליגה הראשונה.

"התחלנו כקבוצת תחתית. לא היה כסף. מחנה אימונים עשינו בקאנטרי בכפר סבא. בקושי היו לנו כדורים כדי להתאמן", נזכר מוטי יברבאום. "יאני ונח היו עושים תורנויות מי לוקח את הכביסה הביתה. לא היה תקציב ראוי, והסגל היה כמעט כולו שחקני בית כפר-סבאים. כל העונה דישדשנו, ולקראת הסוף עשינו רצף ניצחונות מטורף שקצת מזכיר את מה שקרה העונה לכפר סבא. הגענו למשחק אחרון מול נס ציונה. המשחק הועבר לפתח תקווה. אני זוכר שהגענו לאורווה, שהייתה מפוצצת ב-4,000 כפר-סבאים שנתנו אווירה מטורפת. המשחק מתחיל והרגליים שלנו שוקלות טון וחצי. לא היינו מסוגלים לייצר פס ואז הגיע הרגע. אילו היה אז VAR, כנראה לא היינו חוגגים עליית ליגה. צורף קיבל את הכדור, ולא רק שספק הוכשל, הוא גם ספק נפל. לא רק שהוא היה מחוץ לרחבה, גם לא נגעו בו, אבל שרקו פנדל. אמרנו תודה רבה ודודי סטולפר עשה 0:1. חגגנו את העלייה הזאת כמו שצריך. האוהדים הורידו אותנו מהאוטובוס בוויצמן והייתה חגיגה גדולה. מעונה הכי אפורה ובינונית זה הפך לעונה בלתי נשכחת".

מוטי יברבאום | צילום: אסף פרידמן

יעלו העונה?

"שנה שעברה נסענו למשחק האחרון בטבריה, כאשר הרוחות כמעט העיפו אותנו לליגה א'. שיקשקנו מפחד במשחק הזה, ותראה איפה אנחנו היום, נוסעים לעפולה, עם מטרה אחרת לגמרי. הכול תלוי בכפר סבא, ונראה שעם המומנטום המצוין שבו הקבוצה נמצאת, היא תשלים את המשימה ותעלה ליגה".

עונת 2001/02: דרסיליה מבקיע בחולון

עונה לפני כן כפר סבא כמעט ירדה לליגה השלישית. הבעלים, אלי טביב, החליט להביא הביתה את יצחק שום, שחזר ללויטה לאחר שמונה שנים בנבחרת, כעוזרם של שרף ונילסן. שומי בנה קבוצה חזקה, שבה נכללו אלון מזרחי, גיורגי דרסיליה, חיים סילבס, עמנואל בנטיל, אגידיוס וארנס, ושחקן צעיר ששמו אייל משומר (שבקושי שותף). הירוקים פתחו את העונה בסערה, שכללה שלישיות בחמישה משחקים, ועוד שישייה על הראש של אחי נצרת, והקבוצה הפכה למועמדת רצינית לעלייה. גם בני יהודה ומכבי הרצליה רצו נהדר באותה העונה, והמאבק המשולש הגיע לעיצומו במחזור האחרון של העונה. ערב המשחק האחרון הטבלה נראתה כך: במקום הראשון כפר סבא עם 60 נקודות, במקום השני הרצליה, עם 59 נקודות, ובמקום השלישי בני יהודה, עם 58.

כפר סבא יצאה למשחק חוץ מול צפרירים חולון שנאבקה נגד הירידה; הרצליה שיחקה בחוץ מול הפועל רמת גן, שהייתה חייבת לנצח כדי להישאר בליגה, ובני יהודה הצפינה למשחק מול אחי נצרת. כפר סבא עמדה בלחץ, וניצחה את צפרירים 0:2, משערים של סילבס ודרסיליה, בני יהודה לא התקשתה מול אחי וניצחה בקלות 0:4, ומי שלא עמדה בלחץ הייתה הרצליה, שהפסידה 3:2. כפר סבא עלתה מהמקום הראשון, ובני יהודה תפסה את הכרטיס השני על חשבונה של הרצליה, באחת העונות הדרמטיות בלאומית.

אלון מזרחי (מימין) ואייל משומר | צילומים: ראובן שוורץ, אורן אהרוני

"היינו קבוצה מצוינת. קבוצת ליגת על לכל דבר", מספר האווירון, שהגיע באמצע העונה מבית"ר ירושלים. "היו שחקנים נהדרים וקבוצה פנטסטית. זה היה ברור מתחילת העונה שהקבוצה הולכת על עליית ליגה. אני זוכר שבאמת כולם היו טובים, כל אחד תרם, ולא היינו קבוצה שהולכת אחרי שחקן אחד. הגעתי באמצע העונה. החלטתי לרדת ולשחק בליגה השנייה, כי קיבלתי הצעה טובה והצלחתי לסייע לקבוצה בצורה יפה. למרות העונה הטובה הגענו למחזור האחרון, כשאנחנו צריכים את הנקודות כדי להבטיח את העלייה, אבל היה ברור שאנחנו נעלה, ובסופו של דבר, על פי התוצאות, יכולנו גם לא לנצח ולעלות ליגה. היו השלכות טובות למה שעשינו באותה העונה, כי שום הגיע למכבי חיפה ושחקנים התקדמו". 

יעלו העונה?

"אני מאמין שכן. הדברים תלויים בהם. הם צריכים לבוא לנצח ולעלות ליגה, ולא להסתמך על אחרים. צריך להיות מרוכזים במשימה ולא לחכות לתוצאות של אחרים".

עונת 2003/04: דוארטה מהמם את לויטה

שנה לפני כן הקבוצה שוב ירדה ליגה, ומי שקיבל את תפקיד המאמן הוא לופא קדוש ז"ל, שבנה קבוצה לא רעה, שבה שיחקו אבי איבגי, יניב אברג'יל, שחר סימנטוב, אייל אלמושנינו ו"העיט" מוטי קקון. הפתיחה הייתה צולעת, אבל בהמשך העונה המצב השתפר, הקבוצה התחברה ורצה בצמרת. לקראת הסיום המאבק על העלייה היה גדול ומרתק, כאשר ארבע קבוצות נלחמו ראש בראש על שני כרטיסים. מחזור לסיום הטבלה נראתה כך: 1. נצרת עילית 53, 2. קריית שמונה 53, 3. כפר סבא 52, הפועל חיפה 52. המחזור האחרון היה דרמטי ביותר. קריית שמונה, שהייתה בטוחה כל העונה שהיא עולה, פישלה ברגע האחרון מול הפועל רעננה. המשחק הסתיים בתוצאה 2:2, הפועל חיפה ניצחה בחוץ 0:2 את הפועל רמת גן, ותפסה את המקום הראשון, וכפר סבא אירחה את נצרת עילית כאשר ניצחון שלה יעלה אותה עם החיפאים יחד, אבל השחקנים של לופא לא עמדו בלחץ, ספגו שער מז'וזה דוארטה, סיימו בתיקו 1:1, וראו את הנצרתים חוגגים עליית ליגה בלויטה על חשבונם.

"הייתה לנו קבוצה טובה דווקא, אבל זה נגמר בצורה לא טובה", מספר אייל משומר. "כל העונה רצנו יפה, אבל לקראת הסוף במחזורים האחרונים התחלנו לפשל, צימצמו את הפער ועברו אותנו. בכל זאת הגענו למחזור האחרון עם סיכוי טוב לעלות, כאשר אנחנו צריכים לנצח ולקוות שהפועל חיפה או קריית שמונה לא ינצחו. אני זוכר שהמשחק היה בבית, והייתה אווירה חבל על הזמן. היציעים היו מלאים, והייתה אמונה שהולכים לעלות ליגה. אני עוד הייתי ילד ואני זוכר שהתרגשתי מאוד. המשחק התחיל, והשחקנים לא עמדו בלחץ, מה שקורה למועדון הזה לא פעם. לא הצלחנו לנצח, סיימנו בתיקו, וכששמענו את שאר התוצאות זה היה מאכזב כפליים. חשנו תסכול גדול. הגענו מוכנים מאוד ופישלנו. עונה לאחר מכן תיקנו את זה, ועלינו".

יעלו העונה?

"אני מקווה בשביל השחקנים שיעמדו בלחץ ובציפיות הגבוהות מהם, והם יעשו את זה. יש למועדון הזה לא מעט רגעים, כמו זה שדיברנו עליו עכשיו, של פשלות במאני טיים. אני מאחל לשחקנים שיעשו את זה הפעם כמו שצריך. אולי שלא יפתחו ציפיות ואז יעמדו בלחץ ויעלו".

2009/10: כישלון במבחנים

אחרי 14 שנות שליטה במועדון, העביר אלי טביב את זכויות הניהול חזרה לאגודת כפר סבא, והמועדון ניסה לבנות את עצמו מחדש. קובי לויטה, הבן של היו"ר המיתולוגי, מונה למנכ"ל, והבן של מי שהביא את האליפות ההיסטורית לכפר סבא, תומר קשטן, קיבל לראשונה צ'אנס באימון בוגרים. כפר סבא יצאה לדרך עם התקציב השני הכי נמוך בליגה, ועם שחקנים כמו שי דוד, רמי חליס, סמי אליקים, נתן שקורי, אלירן סיימון, שלומי אזולאי ועומר פדידה הצעירים. למועדון הגיע החלוץ הליברי, פטריק דופלה. הקבוצה הצעירה של קשטן ג'וניור עשתה עונה מפתיעה, וסיימה את העונה הסדירה במקום השני אחרי קריית שמונה. באותה השנה החלה שיטת הקיזוז, ולאחר שקוצצו הנקודות והחל הפלייאוף, כפר סבא קצת איבדה גובה. במשחקים האחרונים של הפלייאוף הפסידו הירוקים נקודות יקרות, ומחזור לסיום עקפה אותם הפועל אשקלון, לאחר שהחלה את הפלייאוף במקום השישי. קריית שמונה הבטיחה את העלייה עוד לפני כן. בסופו של דבר כפר סבא הגיעה למשחק מבחנים מול הפועל רמת גן מהליגה הבכירה. המשחק היה שקול, וכפר סבא הייתה קרובה לא פעם לכיבוש ולהפתעה גדולה, אך רמת גן כבשה לבסוף שער, נשארה בליגת העל, והשאירה את הירוקים מאוכזבים לעונה נוספת בלאומית.

"הייתי בבית"ר תל אביב, וכששמעתי שתומר קשטן, שאימן אותי בנוער, קיבל את הבוגרים בכפר סבא והוא רוצה אותי, ביקשתי לעזוב וחזרתי הביתה" מספר סמי אליקים. "אני זוכר את האימון הראשון. 45 שחקנים אלמוניים לחלוטין. אף אחד לא חשב על עליית ליגה בהתחלה. במשחק הראשון או השני בגביע הטוטו קיבלנו מקריית שמונה שש או שבע-אפס, אבל התחלנו את הליגה בצורה טובה, ועשינו דברים יפים. שיחק אתנו פטריק דופלה, שהיה רמה מעל הליגה. קריית שמונה עלו די בקלות. אנחנו סיימנו את העונה הסדירה במקום השני, כאשר אשקלון היו בכלל במקום השישי. בסוף הם עברו אותנו והגענו למבחנים. היה משחק צמוד. היינו טובים והגענו למצבים מצוינים. פטריק החטיא באחד על אחד, ובעטנו גם לקורה, ובסוף מקרן חטפנו שער מרגיז, וזה נגמר 0:1 להם".

יעלו העונה?

"כפר סבא זה הבית שלי, וברור שאני רוצה מאוד ומאחל שיעלו ליגה. הם פתחו את העונה בצורה טובה, אבל אז הדברים הלכו לכיוונים לא חיוביים. הבנתי מהשחקנים שאני בקשר אִתם, שהם מעריכים מאוד את אופיר חיים, שבאמת עשה שם עבודה מדהימה. כפר סבא במצב מצוין ואני לא רואה אותם מפספסים את זה, למרות שמתאים לנו מאוד לפספס. הם במומנטום טוב ויהיה קשה לעצור אותם".

עונת 2010/11: משחק הדמעות ברעננה

הקבוצה עברה מאגודת כפר סבא לידיו של שאולי דור, צעד שגרר הפגנות אוהדים. לאחר מכן זכויות הועברו הניהול להראל רייכמן. קשטן המשיך לעונה נוספת, ובנה קבוצה חזקה, שהייתה מועמדת ראשית לעלות ליגה. בקבוצה שיחקו בוריס קליימן, דידי אונגר, אבי אבינו, אלירן סיימון, עומר פדידה והליברים ג'ורג' בייסה ופטריק דופלה, שמת בחודש מרץ באותה העונה. גם בעונה הזאת פעלה שיטת הקיזוז, ששוב פגעה קשות בכפר סבא. את העונה הסדירה סיימו הירוקים במקום הראשון. בחמשת משחקי הפלייאוף הייתה זקוקה כפר סבא לניצחון אחד שיבטיח לה עלייה, אבל הירוקים נכנסו לתרדמת ולא ניצחו אף משחק בפלייאוף. מחזור לסיום, ראשון לציון, שהייתה מרוחקת 16 נקודות מכפר סבא לפני הקיזוז, הגיעה ללויטה, הביסה אותה את כפר סבא 0:3 ונדבקה אליה בטבלה. ערב מחזור הסיום, הטבלה נראתה כך: 1. רמת השרון 38, 2. כפר סבא 35, 3. ראשון לציון 33. ראשון לציון אירחה את רמת השרון, שכבר הבטיחה עליית ליגה, וכל העיניים נישאו למגרש ברעננה. אלפי אוהדים של כפר סבא הגיעו למשחק וציפו לניצחון המיוחל, אבל הירוקים פישלו שוב, וסיימו בתיקו במה שנקרא לימים "משחק הדמעות של כפר סבא". ראשון לציון, שניצחה 1:2 את רמת השרון, עשתה את הבלתי ייאמן ועלתה ליגה, וכפר סבא, שבעטה בדלי פעם אחר פעם, הלכה שוב למבחנים, אבל הקבוצה כבר הייתה שבורה לגמרי. עוד לפני צמד המשחקים מול הפועל פתח תקווה נקרא תומר קשטן למשרדים ופוטר, ובמקומו הגיע גיא עזורי. מובן שזה לא עבד, כפר סבא הובסה 4:1, ובמשחק השני הפסידה 1:0 ונשארה בלאומית. הטראומה תישאר עוד שנים ארוכות.

"הייתה לנו עונה נהדרת, כל השנה היינו במקומות הראשון והשני עם רמת השרון, אבל אז הגיע הקיזוז והפסקנו לשחק", אומר אבי אבינו. "היינו צריכים בסופו של דבר ניצחון אחד כדי לעלות ליגה, ולא הצלחנו לעשות את זה. זאת הייתה עונה הזויה לגמרי.  במשך כל הפלייאוף הזה היינו צריכים ניצחון אחד שיבטיח לנו עלייה, ופשוט לא הצלחנו להשיג אותו. הגענו למשחק האחרון ברעננה, כאשר הדברים עדיין תלויים בנו, וגם במשחק הזה לא הצלחנו לנצח. במחצית הראשונה הייתה לי החמצה ענקית. ניל אברבנאל לקח ממני את הכדור. זה היה אמור להיות גול עלייה, וזה היה מתסכל מאוד. מבחינה אישית הייתי ממש בדיכאון ממה שקרה, וזה די תקע לי את הקריירה. זה משחק שעצר לא מעט שחקנים".

יעלו העונה?

"כפר סבא ובית"ר תל אביב הן הקבוצות שתמיד יהיו קרובות ללבי. לצערי, בית"ר לא משתתפת בקרבות העלייה, ואני מקווה שכפר סבא תעשה את זה, תעמוד בלחץ ותעפיל ליגה. המועדון הזה צריך להיות בליגת העל, עם כל הכבוד ליתר הקבוצות בלאומית. אני מקווה שהם יעשו זאת, ושזה לא יהיה רגעי שבעונה לאחר מכן הם יירדו, אלא שיתקעו יתד בליגת העל".

עונת 2014/15: וינטר נצבע הירוק

אחרי שהקבוצה התפרקה וירדה לליגה א' הגיע סתיו שחם, האוהדים התגייסו והמועדון עלה בקלות חזרה ללאומית. פליקס נעים, שהעלה את הקבוצה מליגה א', המשיך על הקווים, ובקבוצה שיחקו אורן ניסים, ברנקו מיכאלוביץ, רן יצחק, טל בנש, עומר פדידה, אלירן סיימון, אוהד כהן ואיתי טואף. הקבוצה המשיכה לרגש את אוהדיה, שהלכו אחריה לכל מגרש בעונה בלתי נשכחת. לאחר שבני יהודה הבטיחה את העלייה, הקרב על הכרטיס השני היה בין כפר סבא לבני לוד, שרצו צמוד. שני מחזורים לסיום הגיעה כפר סבא ללוד, ונתנה שם קונצרט של כדורגל, שכלל שלושה שערים ועלייה למקום השני, על חשבון המועדון של אבו סובחי. ערב מחזור הסיום כפר סבא הוליכה בשתי נקודות על הלודאים, שיצאו למשחק חוץ מול אחי נצרת, וכפר סבא שיחקה בחוץ נגד הפועל רמת גן. וינטר נצבע בירוק, כשאלפי אוהדים הגיעו לצפות בהיסטוריה. רמת גן עוד הובילה 0:1 וגרמה לדפיקות לב אצל האורחים, אבל בנש, סיימון ורן יצחק דאגו שהחגיגות יהיו ירוקות, וכפר סבא חזרה לליגת העל לאחר שבע שנים.

רן יצחק | צילום: עוז מועלם

"אני זוכר שכפר סבא התחילה את העונה עם ציפיות לא גדולות, אבל אחרי שעומר פדידה ואני הגענו במחזור השלישי הציפיות עלו", מספר רן יצחק. "התחלנו לשחק טוב והאווירה הייתה מדהימה. זאת הייתה קבוצה איכותית ונדירה מבחינת חומר אנושי. כולם פירגנו זה לזה. אמנם הקבוצה רק עלתה מליגה א', אבל היה ברור מהר מאוד שאנחנו הולכים עד הסוף. היה חיבור מדהים עם הקהל. אלפים הגיעו למשחקים שלנו. אני חושב שזאת הייתה העונה הכי טובה מבחינת עידוד. הגענו ללוד, נתנו שם הצגת כדורגל גדולה, ויצאנו משם בחגיגות גדולות. הדברים היו תלויים בנו. הגענו עם ביטחון גדול למחזור האחרון. אני זוכר שנכנסנו לווינטר, וראינו אלפי אוהדים שלנו שגדשו כל פינה, וזה היה מטורף. ידענו שאין כוח שבעולם שימנע מאתנו לנצח ולעלות, גם כשנכנסנו לפיגור. היה לי הכבוד להבקיע את השלישי שסגר את הסיפור. חגגנו שבועיים שלמים, כל יום חגיגה במקום אחר. הייתה עלייה מרגשת מאוד. האוהדים היו בשמיים, אחרי ההידרדרות לליגה א'. הייתה אווירה של חזרה ובגדול".

יעלו העונה?

"הפועל כפר סבא זה המועדון שאני הכי מזוהה אתו. המקום שהיה לי הכי כיף בקריירה. היה לי חיבור נהדר עם האוהדים ותמיד הצלחתי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי. אני מאחל להם לעלות ליגה, אבל הדבר החשוב הוא לתקוע יתד בליגת העל. הגיע הזמן שמועדון עם מסורת אדירה כמו כפר סבא, ועם קהל גדול, יהיה קבוע בליגה הראשונה".