כמעט 60 שנה לאחר שאליהו קליינברג ז"ל פתח בכפר סבא את חנות הצילום המיתולוגית שנשאה את שמו, "פוטו אליהו", בתו וחתנו החליטו לסגור אותה מסיבות כלכליות. בעידן שבו כל אחד הפך לצלם דיגיטלי עצמאי, פוטו אליהו הפך לעסק לא רווחי.

אליהו הפך לצלם בנסיבות ייחודיות. הוא היה מהנדס ייצור במפעל ממשלתי בארץ הולדתו רומניה, ולאחר שהגיש בקשה לעלות לארץ, פוטר מעבודתו. הוא חיפש עבודה כעצמאי ובחר במקצוע חדש. הוא נהג לרכוב על אופנוע בדרכו לאתרי תיירות מפורסמים ברומניה, היה מצלם את התיירים, מפתח את סרטי הצילום בצריף ששכר שם, מדפיס את התמונות ומוכר אותן למצולמים.

אליהו קליינברג ז"ל והחנות. צילומים: פרטי

ב-1961, ארבע שנים לאחר ההסבה המקצועית עלה לארץ, עם אשתו שרינה (רני) ועם בתם הבכורה דליה. תחילה נשלחו לנצרת עילית, ואחרי כמה שבועות עברו לכפר סבא, כשנודע להם כי הוצעה שם למכירה חנות לצילום. זאת הייתה חנות קטנה ברחוב ויצמן, במבנה ששימש גם למגורי המשפחה. הבת הצעירה שולי נולדה שם, ואחרי כשנה עברה המשפחה לדירה בשיכון תקומה. לימים נהרס המבנה, ובמקומו הוקמו משרדי מפעל המים.

בשנת 1970 עבר פוטו אליהו לחנות אחרת, מעברו השני של הכביש. אליהו ושרי עבדו יחד בחנות — היא מאחורי הדלפק בשירות הלקוחות, והוא בצילום ובהדפסת התמונות. נוסף על הפורטרטים שצילם בסטודיו, ועל צילום הילדים בתחפושות פורים (יום השיא בפעילות השנתית), הרבה אליהו לצלם תמונות מחזור בבתי ספר בכפר סבא וביישוב השכן טירה (שם צילם בעיקר בשבתות). כמו כן, הרבה לעבוד גם בצילום אירועים (חתונות, מסיבות בר-מצווה וימי הולדת), ויום העבודה שלו נמשך עד שעות הערב המאוחרות.

באותה התקופה נהג אליהו להוסיף צבע לצילומי השחור-לבן, כשהיה צובע את תמונות הנייר המודפסות בצבעי מים. בשנות ה-70 פתח ברמת גן, עם שותף, מעבדה לפיתוח ולהדפסת תמונות צבעוניות, מהראשונות בארץ. מאותו השלב, פעילותו הייתה בעיקר במעבדה, ולצוות עובדי החנות בכפר סבא צורף הצלם דולפי, דמות מוכרת מאוד בכפר סבא, שאף הוא נפטר לפני כמה שנים.

עסק משפחתי

עשרות אלפים מתושבי כפר סבא הצטלמו בפוטו אליהו לאורך השנים. בחלון הראווה הוצגו תמונות של אחדים מהם, ודאי של המפורסמים יותר, למשל ראש העירייה זאב גלר, שהיה מקורב לאליהו ואף נכח בחתונת בתו הבכורה. בין המצולמים בסטודיו היו כמובן גם בנותיו של אליהו. דליה זוכרת שכנערה בת עשרה היא צולמה בחולצה אדומה ועם מטרייה אדומה, ותמונתה התנוססה בחלון הראווה. "במשך שנים כל מי שראה אותי היה אומר לי 'הנה הבת של פוטו אליהו'". לימים צולמו שם גם הנכדים והנינים של אליהו. דליה שומרת לעצמה תמונות של בתה כתינוקת בת שנה, וכקצינה בצה"ל.

אגב, דליה ושולי עצמן נהגו לבלות בילדותן בחנות, ובעיקר בחדר החושך, שם צפו בפיתוח סרטי הצילום ובהדפסת התמונות. הן גם עבדו שם בחופשות הקיץ. כשגדלו עסקו במקצועות משלהן: ד"ר דליה לירן אלפר גרה ברעננה והיא מרצה לתקשורת במכללה למינהל, ושולי יניב גרה בכפר סבא, ועוסקת באבחון תעשייתי במכללת גל להכשרה מקצועית בבית לוינשטיין.

ב-1987, הצטרף לחנות הצילום בעלה של שולי, חנן יניב (63), שהיה הנדסאי תעשייה וניהול. חנן הכשיר את עצמו כצלם לאחר שלמד במשך שנה וחצי בבית הספר לצילום סטודיו "גברא", וניהל בפועל את החנות (אליהו עבד אז בעיקר ברמת גן). הוא הכניס לחנות רוח חדשה ומכונות הדפסה חדישות, והחליף את ניירות הצילום והכימיקלים של אגפא באלה של פוג'י. האם שרינה התמקדה יותר בתפקידים מינהליים ובהפקדת כסף בבנק. עם הגידול בנפח הפעילות של פוטו אליהו, צורפו עוד עובדים לצוות החנות (ליליאנה גלזר עבדה שם במשך 27 שנה), ונשכרו צלמים שצילמו באירועים למיניהם.

עד יומו האחרון

בגיל 65 עבר אליהו ניתוח מעקפים, ולאחריו נשלח לשיקום. הוא סירב, והעדיף לחזור לעבודה. "השיקום בפוטו הכי טוב בשבילי", אמר. בשנתיים האחרונות לחייו צימצם אליהו את מעורבותו בעבודה, והעביר את שרביט הניהול לחתנו. עד אז הקפיד להגיע יום-יום לחנות ולהשיא עצות מניסיונו הרב. "החנות הייתה מרכז עולמו", אומרות בנותיו. הוא נפטר לפני שבע שנים וחצי ממחלה קשה, בגיל 84. אשתו נפטרה כמה שנים לפניו.
באחרונה גמלה בלבם של הבעלים, שולי (היורשת) ובעלה חנן, ההחלטה לסגור את פוטו אליהו, בשל ירידה מתמדת בנפח הפעילות. "החנות בקושי החזיקה את עצמה", מסביר חנן.

בימים אלה משלים חנן את העבודות לפירוק הציוד ולפינוי החנות. בעידן הדיגיטלי, לא נותר בחנות ארכיון של סרטי צילום ותמונות. הכול כבר הושלך מזמן.

"בפוטו אליהו צילמנו רק אירועים פרטיים, ובכלל לא תיעדנו אירועים היסטוריים של כפר סבא", מציין חנן ומדגיש, "אני לא יודע אם היינו פוטו מיתולוגי, אבל כאחת משלוש חנויות הצילום הראשונות בכפר סבא היינו אבן דרך בחיי העיר הזאת".

ב-1 בפברואר תיפתח במקום פוטו אליהו חנות למכירת ציוד ומזון לחיות בית. "אבא אהב חיות", אמרו בנותיו, "ואילו ידע שהפוטו שלו יהפוך לחנות המיועדת לבעלי חיים, ולא להמבורגריה למשל, ייתכן שהיה מקבל זאת באהבה".