ריטלין? אל תהיו תלויים בזה. תלמיד מגיע לכיתה, מקבל דף בחינה, ומגלה שקופסת הריטלין שלו ריקה. הוא לא מצליח להתרכז, הזמן חולף, הוא לא מצליח לענות על השאלות, בוהה באוויר, עיניו פעורות לרווחה, ראייתו מיטשטשת, הוא קורע את דף הבחינה, יוצא מהכיתה למסדרון, משליך כיסא, הולך בעצבנות במסדרון, מחורפן לגמרי, שולף חבל מהלוקר שלו, קושר לולאה, ונכנס לחדר השירותים.

התלמידים שהפיקו את הסרטון | צילום: אסף פרידמן

תמונת רגליו המתנודדות באוויר מסיימת את הסרטון שהפיקו ארבעה תלמידי כיתה י"ב במגמת ניו-מדיה ופרסום באורט שפירא בכפר סבא, שכותרתו "ריטלין — אל תהיו תלויים בזה". על רקע פסקול קצבי וכדורי ריטלין המוטחים על השולחן בקצב הולך וגובר, מעבירים תלמידי המגמה את המסר: ההתמכרות לריטלין דומה להתמכרות לסמים מסוכנים.

50 תופעות לוואי

"לצורך עבודת הגמר שלנו במגמה (קמפיין חברתי) המורה שלנו איתי אברמוביץ’ ביקש מאתנו לחשוב על נושא שקשור לחיים שלנו, שמפריע לנו, שאכפת לנו ממנו, שאפשר לשנות אותו או לטפל בו", מספרת תסריטאית ובימאית הסרט, אור חדד (18).

"התלמידים בכיתה התחילו לזרוק רעיונות שלא היינו שלמים אִתם במאה אחוז. באחד השיעורים ישבנו בקבוצה מצומצמת יותר, וניסינו להמשיך לחפש נושאים שמעניינים אותנו. התקשינו לנהל את הדיון, כי לקראת המבחן שנערך באותו היום, שתי חברותיי לקבוצה לקחו ריטלין ובקושי הצליחו לתפקד. במקום לעזור לי לחפש נושאים, הן ישבו ובהו במחשב. שאלתי אותן: 'אתן בטוחות שהכדור הזה עושה לכן טוב? תראו איך אתן נראות, נמאס לי לראות אתכן ככה'. הן הסתכלו עליי, ואחת מהן אמרה בתמימות: 'אולי נעשה את פרויקט הגמר שלנו על ריטלין וכל הבעיות שלנו ייפתרו'. כולנו צחקנו ולא התייחסנו לדבריה ברצינות, אבל אחרי כמה דקות קלטתי את משמעות ההערה, שהריטלין הוא באמת נושא שנוגע לכולנו, ושאלתי אותן: 'אז למה שלא נעשה את הפרויקט שלנו על ריטלין?'

"הנושא הלהיב אותנו, רצינו להציג אותו בדרך שתגרום לאנשים להזדעזע, רצינו לגרום להם להבין שהכדור הזה עלול לגרום לתופעות שונות. בשלב הזה יצרנו קשר עם אנשי עמותת 'מגן לזכויות אנוש', אשר ליוו אותנו לאורך הדרך, והעשירו את הידע שלנו על השפעות הריטלין ועל 50 תופעות הלוואי שלו: שאין חשק לקום בבוקר, אין חשק לאכול, להיות עם חברים, ושלעיתים חשים סחרחורות. שמענו גם על מקרי מוות והתאבדות. כשדיווחנו למורה שלנו על הרעיון, הוא אמר לנו: 'אם זה מה שאתם מאמינים — לכו על זה'".

תגובות מעורבות

הקמפיין נגד הריטלין מורכב משני סרטונים נוספים: הראשון, סרטון דוקומנטרי שהופק בשנה שעברה, ומורכב מראיונות קצרים עם תלמידים מהשכבה שמדווחים על ההתנסות שלהם עם ריטלין. חדד: "רצינו להסביר על השימוש בכדור מנקודת המבט של ילדים שנטלו אותו, ויודעים איך זה מרגיש לחיות בהשפעתו. ראיינו כמה ילדים שהחלו לקחת ריטלין בזמנים שונים, שלחלקם זה עזר מאוד, ועל האחרים זה השפיע לרעה. הסרטון מציג את דעות בעד ונגד ריטלין, בשילוב אילוסטרציות הממחישות סיטואציות אמיתיות של ילדים הנוטלים ריטלין ומושפעים ממנו. הצגנו את הרגשות שלהם: העצב, הכעס והרצון להצליח בכוחות עצמם. רצינו שהדברים שהם אומרים יחדרו ללב הצופים, כדי שיבינו עד כמה צר הגבול שבין ריטלין לכל סם אחר".

סרטון נוסף שיושלם בקרוב הוא מעין מדריך המספק לילדים המתקשים להתרכז פתרונות חלופיים לריטלין, כמו אסטרטגיות למידה ושיטות ריכוז, "במקום לברוח לדרך 'הקלה' ולשימוש בכדור גם כשהוא לא תמיד הכרחי".

איך היו התגובות?

"אנו הקבוצה היחידה במגמה שניהלה קמפיין נגד משהו, ולא קמפיין בעד משהו. מכיוון שהנושא שנוי במחלוקת, הקמפיין שלנו קיבל ממורים ומתלמידים תגובות מעורבות. חלק עיקמו פרצוף, חלק התקשו להתחבר, והיו גם המון פידבקים טובים על הקמפיין ('סרט מטלטל') ועל הדבקות במטרה. ככל שחלף הזמן, אנשים התחילו לקבל מה שניסינו לומר, ולהבין שלא רצינו רק לזעזע".

לצדה של התסריטאית והבימאית אור חדד פעלו המפיק מתן אלקובי, הצלמת תֹם אלקין והעורכת דנה דובאי, שהשקיעה שעות עריכה רבות, וערכה במשך כחודש שבע גרסאות שונות של הסרטון הדרמטי. "היו לנו המון נקודות שבירה, ובשלב מסוים כבר רצינו לזרוק את כל החומר לפח".

אגב, כיום, לאחר הקמפיין, הפחיתו הצלמת והעורכת את השימוש בריטלין, והן נוטלות אותו רק לקראת מבחנים, כדי להיות מרוכזות יותר. אור חדד מאמינה שאחרי כיתה י"ב הן יפסיקו לגמרי. "אני לעומתם", היא אומרת, "אחרי כל מה שלמדתי על השפעת הכדור, בחיים לא אקח ריטלין".

את תהליך העבודה על הקמפיין ליווה המורה איתי אברמוביץ', שהיה שותף לכל ההחלטות, וסייע לתלמידים לחדד את הרעיונות ולהקים את האתר שכולל את התחקיר ואת הסרטונים. "כשיצאנו לדרך ידענו שהנושא חשוב ושצריך לדבר עליו", אומר אברמוביץ'. "הסרט הדוקומנטרי גרר תגובות מדהימות וצפו בו אלפי צופים. אין ספק שהסרט הנוכחי הוא עוצמתי, ומכוון ישר לבטן של הצופה. הוא לא משאיר אותו אדיש, ומעביר את המסר באופן מרתק. זאת ההצלחה שלו ושל חברי הקבוצה. אני גאה בהם, ומקווה שיעזרו לעלות את הנושא למודעות הציבור".