כבר חודש ימים שיהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא, מסתובב כשהוא מעוטר בזקן ועיניו לחות. רק לפני כחודש הוא הביא את אביו, אהרון ז"ל, למנוחת עולמים, חצי שנה בלבד לאחר שבני המשפחה חגגו לו את חגיגות ה-80, והוא עדיין לא מצליח להשתחרר מהכאב הרב שאוחז בליבו.

עוד ב-mynet:
הסוד של מיכל לתמיכה בנשים שחלו בסרטן השד
17 שנה למותה של בת חן בפיגוע: "מילאנו את הכאב בעשייה"
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

"לפני כשלושה חודשים אבא אושפז בבית החולים לאחר שלא הרגיש טוב והיה לו חום", מספר בן חמו בגילוי לב. "משם חלה הידרדרות במצבו והוא הגיע למצב ממנו פחד יותר מהכל - לאבד שליטה על חייו, לאבד עצמאות ולא להיות מסוגל לעמוד על הרגליים. בשלושת השבועות האחרונים נראה היה שהוא מכין אותנו למותו המתקרב וידע מתי ייאלץ להיפרד מאיתנו. הוא כינס את כולנו ואמר לנו שהוא הולך למות וממש שרטט את המוות שלו. הוא אפילו נתן לי הנחיות להלוויה".

אהרון בן חמו נולד בשנת 1932 באוז'דה, מרוקו, עבד במסחר עם אביו בחנויות הנעליים והבדים של המשפחה. בשנת 1963, אחרי עשר שנות המתנה, עלתה המשפחה לארץ והגיעה לשדרות. "אבא רצה לעלות לארץ, כי הוא היה ציוני והיה חשוב לו לחיות כאן", מספר בן חמו שהיה רק בן שנה ו-7 חודשים בעלייתו ארצה.

"במשך חמש שנים התגוררנו בשדרות והמשפחה גדלה ל-6 נפשות. אבא עבד קשה, במשמרות כפולות ויותר, רק כדי שלא יחסר לנו דבר. הוא חיפש חיים נוחים יותר לנו, לילדים, ובעיקר רמת חינוך טובה יותר, וכך הגענו לשכונת כיסופים בכפר סבא. כל השנים הוא עבד שעות נוספות ולמרות זאת, הוא היה אבא נוכח ודומיננטי. הוא היה דמות משמעותית מאוד בחיי".

מה הזיכרונות החזקים שלך ממנו?
"היה לו מאוד חשוב להיות מעורב בחינוך שלנו. למרות שהוא עבד המון שעות הוא אף פעם לא פספס קבלת הורים של אף אחד מהילדים. אם הוא לא יכול היה להגיע, הוא היה מגיע למחרת לבית הספר ועובר בין כל המורים.

"הוא היה מאוד ציוני והנחיל את זה לנו. ביום העצמאות כולנו היינו חייבים לצפות איתו בשידורי חידון התנ"ך העולמי. ביום השואה כולנו חויבנו לצפות ביומנה של אנה פרנק ולהקשיב לדברי הרב לאו. הוא תפר לנו, יחד עם אמא, מדי חג פורים תחפושות מקוריות ותמיד זכינו בזכותו במקומות הראשונים בתחרויות תחפושות.

"הוא היה אבא שיכול לחנך במבטים ורק מהמבט שלו היית יודע אם היית בסדר או לא, אבל בעיקר הוא היה מאושר מדברים קטנים. מזה שהבן שלו זכה להיות קצין בצה"ל. מזה שהוא זכה והצליח לרכוש בית במדינת ישראל, עליה חלם ועל הדברים האלו אנו גדלנו".

לפני כתשעה חודשים התגלה סרטן בקרקפת של אהרון ז"ל, הוא נותח ונקבע לו ניתוח שני. ניתוח אליו לא זכה להגיע. "אבא אובחן כחולה בסוג של לוקמיה כבר לפני 22 שנה", חושף בן חמו. "הוא טופל במשך כל השנים על ידי פרופ' יוסי מנור וד"ר אליס מרטין בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא והמשיך לחיות וליהנות. הוא לא נתן למחלה להכניע אותו. הייתה לו איכות חיים.

"בניתוח האחרון הסירו לו חלק מהקרקפת לאחר שהתגלה כי תקף אותו סוג סרטן אחר. האשפוז האחרון היה בעצם שילוב של חום עם שני סוג הסרטן. בשבועיים לפני מותו הוא היה מתעורר כל יום בבעתה ומספר לי שחלם כי התגלו אליו אנשים בחלום שאמרו לו שהגיע זמנו.

"שלושה ימים לפני שהוא נפטר הוא כינס את כל בני המשפחה סביב מיטתו בבית החולים כדי להיפרד מאיתנו. הוא היה מאוד מפוקס, כמו שלא היה מעולם, ואמר לנו: 'אני מודה לבורא עולם שאני עוזב את העולם צלול, מכיר ומוקיר את הסביבה שלי'. הוא הודה לאמא שהייתה אשתו ולנו שהיינו ילדיו. זה היה קורע לב".

איך מתמודדים עם האובדן וגם ממשיכים לכהן בתפקיד ראש העירייה?
"החיים חזקים מהכל אבל אני חושב על אבא כל דקה. אני מתעורר איתו, אוכל איתו וישן איתו. ליויתי הרבה אנשים באובדן שלהם ורק היום אני חש את האובדן בעצמי, מרגיש וחווה את הכאב ואת העצב ולא רק מזדהה.

"ההתמודדות קשה מאוד ואין דברי נחמה. אין גיל ליתמות וזה קשה בצורה שלא תיארתי אפילו, כאילו העץ שכל חיי נתן לי צל, בכל מקום אליו פניתי, נגדע בבת אחת. כשנבחרתי לתפקיד ראש העירייה, והוא התנגד לכך בתחילה, הוא אמר לי שתמיד אזכור מאיפה באתי ואיך התחלתי ואת העצה הזו אני לוקח איתי לכל מקום והיא מלווה אותי עד היום. אני חייב לו ולאמא הרבה מהישגיי ולאן שהגעתי".