רמי אמיתי עוד זוכר את היום שהגיע לכפר סבא לפני 25 שנים, באופנוע כבד ובג'קט שחור, כדי לראות את המבנה שהוטל עליו להקים בו בית ספר. זה היה מבנה ישן, בלי ריצוף ובלי ריהוט. אמיתי, שכבר ניהל את עירוני ד' בצפון תל אביב והיה אלוף משנה בצה"ל, לא נבהל. בשתי ידיו הוא הקים את התיכון, שהפך עם השנים לאחד הטובים באזור.

עוד ב-mynet:
למי נשאר זמן לקרוא? חנות הספרים המיתולוגית נסגרת
האם התלמידים יחויבו לעמוד כשהמורה נכנס לכיתה?
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

והדרך לא הייתה קלה. ההורים פקפקו בו, חששו מתדמית המנהל עם האופנוע הכבד, שאולי "יקלקל" את ילדיהם. אבל המנהל השנוי במחלוקת הפך עם הזמן לדמות החינוכית הכי נערצת בעיר. לא לחינם רבים מכנים אותו "השריף".

אמיתי (67), אב לארבעה ותושב כפר סבא, הוא אחד המחנכים המשפיעים בעיר בזכות האג'נדה שפיתח. "הגעתי לכאן ומצאתי בית ספר ללא תלמידים, רק קירות ומזכירה", הוא מספר בראיון ל-mynet ו"ידיעות השרון", לכבוד חגיגות 25 השנים לבית הספר. "קיבלתי שלד בניין, בלי רצפה, בלי שום דבר. לאט לאט בנינו בית ספר שבשיאו למדו בו 1,250 תלמידים".

אמיתי רואה בהקמת המקום זכות שלא כל אחד מקבל. "אתה מקבל הזדמנות לעצב בית ספר לפי הקו החינוכי שלך. בחרתי מורים שחשבתי שהם מתאימים ומגמות ייחודיות כמו מגמה לאמנות ומדעים, והפכנו את מגמת כדורעף לסמל בית הספר. אנחנו אלופי הארץ שנים רבות, גם בנים וגם בנות, ושש פעמים ייצגנו את הארץ בחו"ל".

חבלי לידה
כניסתו של אמיתי לבית הספר לוותה בתגובות הססניות רבות מצד הורים. דמותו "התל אביבית" הייתה שנויה במחלוקת. "ההתחלה לא הייתה פשוטה", הוא נזכר. "באתי מתל אביב ולא הכרתי את המנטאליות הכפר-סבאית שהייתה מרוכזת סביב תיכון 'כצנלסון', שהיה בית ספר ידוע, טוב ומוכר. פתאום להיכנס למקום חדש לא היה פשוט. ההורים שאלו מי זה האיש שמגיע מתל אביב ועוד על אופנוע כבד. הם אמרו: הוא נוסע על אופנוע וזו דוגמה לא טובה לתלמידים".



אמיתי נהג להכין את תלמידיו לקראת הגיוס, במעין הכנה קדם צבאית, וההורים לא אהבו את זה. "ההורים ראו אותי פעם אחת במדים, חשבו שבאתי מהצבא ושאין לי רקע ניהולי ומתחו ביקורת חריפה עליי על ההכנה לצה"ל. באותם ימים זה לא היה פופולארי כמו היום".

בית הספר הצליח להילחם על מקומו ולאט לאט ביסס את שמו בעיר. היום הוא מונה 23 כיתות עם 700 תלמידים. במשך השנה נוספו גם כיתות לחינוך מיוחד, שתלמידיהם לומדים במגמת כלבנות. "הם משולבים במערכת, לומדים שלוש שנים כלבנות, עושים בגרות ובסוף מקבלים תעודת מאלף כלבים וניגשים לבגרות בכלבייה בפרדס חנה", מספר אמיתי.

בין בוגרי בית הספר - רופאים, עורכי דין בכירים, ובין בוגרי המגמה למוזיקה שעושים חיל: הראל סקעת, ליבי רן, לינוי קאלה, חגית נדרי ואחרים. תלמידי המחזור הראשון זוכרים את אמיתי לחיוב ומספרים על מנהל שעשה הכל למען תלמידיו. באותו מחזור הקים אמיתי עבור שבעה תלמידים מגמת אמנות, ואף איפשר להם להביע את כישוריהם על מבנה בית הספר שאותו צבעו. "קיבלתי המון ביקורת איך אני מאפשר לצייר על מבנה ציבור", אמר אמיתי כשהוא מביט ביצירות, "אבל זו אמנות ואני שלם עם הצעד הזה".

לאמיתי טענות קשות על כך שמשרד החינוך מעמיס חומר בלתי סביר על התלמידים ועל המורים. "מלמדים היום באותו היקף שאליו נדרשנו לפני 20 שנה, על אף שבשנים האחרונות קוצצו שמונה שעות לימוד ולא החזירו אותן, אבל חומרי הלימוד נשארו כמו שהם. אז מצפים שנדחוס חומר לימודי רב במינימום שעות".

אמיתי מאמין שאילו המערכת הייתה משנה את התפיסה, היו נשארים המון שעות שבהן אפשר היה ללמוד אמנות ומוזיקה ואת תולדות ישראל. "בימינו, תלמידים לא צריכים אותי בשביל ידע. התפקיד שלי הוא ללמד אותם איך ללמוד ולהבין. בני נוער בישראל מתקשים, כי מלמדים אותם ללמוד בעל פה. תקיא ואחר כך תשכח".



בא מאהבה
עשרות שנים בחינוך, מתוכן 25 שנים בפרויקט הבייבי שלו, "גלילי", עדיין לא יצרו אצל אמיתי שחיקה, גם לא בגילו, כשכבר עבר את גיל הפנסיה. הוא עדיין נרגש
מעבודתו, מגיע כל בוקר בשבע לבית הספר, עושה סיור, בודק שהכל בסדר, ואז מתיישב עם המזכירה ועובר על התוכניות והלו"ז. "אני אוהב להיות בבית ספר. בלי ילדים ומורים אני מרגיש שחסר לי משהו, וזו הסיבה שאני יוצא איתם גם לטיולים ולסיורים, מנגן בגיטרה ועושה ערבי שירה בציבור לתלמידים".

הסוד של אמיתי הוא אהבה. "אני נמצא בבית הספר גם בשבתות וגם בחופשות. אבי ז"ל גם היה מנהל בית ספר ואחותי הייתה סגנית מנהלת בתיכון בחיפה. זה עניין של אופי. אני חי ונושם את בית הספר, נכנס ללמד בכיתות, אוהב להיות מעורב, יושב עם רכזי השכבות. יש כאלה שלא אוהבים את זה, אבל אני רוצה דיווח על כל מה