במזרח כפר סבא, בין שכונת אשכול לשכונת הדרים, קיים שטח של עשרות דונמים, שנבלע בין עשרות הבתים המקיפים אותו. השטח החבוי, מגלם בתוכו היסטוריה בת אלפי שנים, עוד מימי בית שני. בחפירות שנעשו במקום בשנות התשעים, נמצאו שרידים המעידים על פעילות ענפה בתחומי החקלאות והמלאכה של אנשי היישוב הקדום, עוד מהתקופה ההלניסטית. לימים, השטח ייקרא 'הגן הארכיאולוגי של כפר סבא'.

עוד ב-mynet:
שרפו מצלמות מהירות וישלמו למדינה 120 אלף שקלים
האיש שמציל נכסים של ניצולי שואה בפולין
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

כיום, עשרים שנה לאחר מכן, נראה שהגן, שבמקור נועד להיות אתר תיירותי ומוקד לפעילות חינוכית, נשכח והוזנח באופן מחפיר, יחד עם הסיפורים ההיסטוריים המלווים אותו ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

מסיור שנערך במקום, עולה תמונה של הזנחה קשה ברחבי האתר ההיסטורי. לצידם של השרידים הארכיאולוגיים הנדירים, ישנן שאריות של אשפה ופסולת, שנדמה שנמצאים במקום כבר תקופה ארוכה.

לצידי הדרך, ערימות של בגדים מלוכלכים שנזרקו, שלטים שאמורים לתת הסברים והכוונה, ולתאר את ההיסטוריה שעומדת מאחורי המקום הקדום, דהויים עד כדי כך שלא ניתן לקרוא את הכתוב בהם. הגדרות המקיפות את המתחם חלודות ושבורות, וחלקן אף לא קיימות יותר. הפרדס הסמוך, שבעברו הרחוק היה מטע פורח וססגוני, מלא כיום בעשבייה שוטה, המהווה בעיקר בית מחבוא וגידול לנחשים ומזיקים למיניהם.



"עכשיו עוד המצב יחסית בסדר, לפני כמה שנים המקום היה מוזנח הרבה יותר", אומר אחד התושבים הגרים בקרבת מקום. לטענתו, הסיבה היחידה שכף רגלו דורכת בגן, היא על מנת שכלבו יוכל לעשות שם את צרכיו. "אני גר כאן כבר תקופה ארוכה. אני זוכר את החפירות שהיו פה ואת כל הרעש שהיה כאן מסביב לממצאים שהתגלו במקום. בשנים האחרונות אין כאן אף אחד שידאג למקום. אנשים זורקים לכאן אשפה ובגדים מלוכלכים, העשבייה צומחת פרא. אני לא מגיע לכאן, אלא אם כן אני צריך להוציא את הכלב שלי לטיול כדי שיעשה את צרכיו. כי אין כאן אכיפה של הנושא".

משפחת סבא
ההיסטוריה של השטח, שנקרא גם תל כפר סבא, היא היסטוריה ארוכת שנים, 2,000 שנה ליתר דיוק. על פי אתר האינטרנט של המוזיאון הארכיאולוגי בכפר סבא, מדובר בשטח שהיווה את ראשית ההתיישבות של כפר סבא הקדומה, כנראה על ידי משפחה יהודית בשם "סבא", מימי המשנה והתלמוד, שבניה עיבדו את אדמות העמק ואשר נתנה ליישוב את שמו כיום.

השרידים שנחשפו בחפירות שנערכו במקום באמצע שנות התשעים, חושפים שש שכבות יישוב, מתקופת הרומאים ועד תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הם מציירים תמונה חלקית של חיי היומיום, משלח ידם של התושבים, מבנה הכפר, קשריו עם הסביבה, השתייכותם האתנית של האנשים ורמת חייהם.

בשטח נמצאו גלילי אבן גדולים שהיוו חלק מבית בד, אשר שימשו להפקת שמן מזיתים. עוד נחשפו במקום, כלי חרס בולטים מהתקופה הרומית וכמו כן, גת יין בה דרכו ענבים לתעשיית ייצור היין, תנור לייצור כלי חרס ומערכת מים, הכוללת באר ותעלה.

עוד עולה מהממצאים האריכאולגיים שנמצאו באתר, כי במקום נמצאו מספר רב של נרות שומרוניים מן המאה השלישית לספירה, דבר שתומך בהשערה כי מרבית תושבי המקום באותה תקופה, היו שומרונים. את מרבית השרידים, ניתן למצוא כיום, בנוסף לגן הארכיאולוגי, במוזיאון בקריית ספיר.

במשך השנים, התנהל ויכוח בין החוקרים השונים שדנו בשאלה האם השטח המדובר אכן היווה את האתר המרכזי עליו הייתה קיימת ההתיישבות העיקרית. הוויכוח נבע בעיקר מקיומו של שטח נוסף, כשלושה קילומטר מהאתר המדובר, הנקרא ח'ירבת סביה, המהווה את שיכון עלייה של היום והוקם כמאתיים שנה לאחר מכן. בשטח זה נמצאו שרידים של כבשני זכוכית, מתקני מים ובריכה לגידול דגים ושם על פי ההשערות, היה קיים אזור התעשייה המרכזי של אותה תקופה.

העובדה ששטח זה היה גלוי לעין לעומת תל כפר סבא שעליו ישב כפר ערבי, אשר ננטש על ידי תושביו במלחמת יום העצמאות, תרמה גם היא לעניין. למרות זאת, הממצאים שהתגלו עם הזמן, הראו שתל כפר סבא אכן היווה את האתר המרכזי והחשוב בין השניים, והיווה את מקומה ההיסטורי של ההתיישבות הקדומה.

"העירייה אחראית"
"אני זוכר שהאתר הארכיאולוגי היה אתר שדרכו נווטו צעדות כפר סבא העירונית, שכללו אלפי אנשים", אומר יצחק ולד, ראש העירייה המיתולוגי של העיר ומי שכיהן בתפקיד בתקופה בה התגלו הממצאים הארכיאולגיים הנדירים במקום. "הסיפור של הגן הארכיאולוגי מתחיל במסגרת חפירות שנעשו במקום לצורך הקמת בניינים במקום. אז התגלו העתיקות. ברגע שנתגלו העתיקות, ניתנה ההוראה על ידי רשות העתיקות להפסיק את החפירות לצורכי הבנייה".

לדבריו, בחפירות שנעשו במקום נתגלו שרידים של כפר סבא הקדומה. הבתים שהיו א