אבי (צ'יקלי) ולדמן ז"ל | צילום: מתוך האלבום המשפחתי

אבל כבד ירד ביום רביעי על שכונת שביב בהרצליה, לאחר שאחד מבניה, אבי רפאל ולדמן, שמוכר בכינוי צ'יקלי, הלך לעולמו בגיל 39 לאחר מאבק במחלת הסרטן. מאות תושבים הגיעו אמש (ה'), בתום הלוויתו, לבית המשפחה על מנת לנחם את אשתו שרי וארבעת הילדים שהותיר אחריו.

אבי ז"ל אובחן כחולה בלימפומה בדרגה ארבע באוגוסט 2016, אך הצליח להתגבר בזכות כימותרפיה והשתלת מח עצם עצמית. אולם לאחר מספר חודשים של הפוגה, היא שבה אליו בחודש יולי השנה - הפעם כלימפומה במערכת העצבים המרכזית של הגוף. משפחתו מספרת כי בחצי השנה האחרונה אבי נלחם על חייו והרבה פעמים הפתיע. "בכל פעם שהמחלה החמירה והרופאים אמרו לנו שהמצב קשה - הוא התאושש", אומרת אלמנתו שרי. "אף אחד מהרופאים לא היה אופטימי לגבי סיכויי ההישרדות שלו לאורך כל כך הרבה זמן. לנו המשפחה הייתה כל הזמן תקווה שהוא ייצא מזה. הרופאים שלו בבית החולים 'מאיר' אפילו אמרו לנו שהם המומים מהמלחמה העיקשת שלו".

המשפחה יושבת שבעה בבית שהיה גם בית ילדותו של אבי, באותה שכונה בה הכיר את שרי בגיל 18, באותה שכונה בה כולם הכירו אותו כ"לוחש לסוסים" בגלל חוות הסוסים שהחזיק בנחלת עדה. "אבי תמיד אהב חיות ובעיקר סוסים", מספרת שרי. "הוא היה מגדל אותם וסוחר בהם, הרבה פעמים הוא היה לוקח חיות פצועות ומשקם אותן בחווה שלו. לא עבר שבוע שהוא לא קיבל טלפון לבוא ולעזור עם חיה מסוימת. אני זוכרת למשל סוסה אחת שהגיעה לחווה כשהיא מלוכלכת ופצועה עם חתכים בפניה. אבי ניקה אותה והתאהב בה, הוא עשה הכול עד שהיא החלימה".

אבי ז"ל בחווה שלו | צילום: מתוך האלבום המשפחתי 

מלבד החווה, מספרים בני המשפחה, אבי ז"ל ניחן בידי זהב ועבד גם כשיפוצניק, שהיה במקביל עוזר גם לחברי ילדותו בשכונה. "אנשים אהבו אותו, אהבו לשבת איתו. היו מגיעים לחווה גם בשביל כוס קפה והיו לאבי חברים מכל העיר", מוסיפה שרי. "זה היה הקסם שלו, הוא ידע להתחבר לכל אחד".

ארבעת ילדיו של אבי הגיבו בדרכים שונות לאובדן. הבן הבכור נמצא כל היום בחווה ומטפל בחיות בה, בעוד שלושת הצעירים בבית, מנסים לעכל את שהתרחש. "הם התרגלו לכך שאבא לא חי בבית, כי ככה זה היה בחמשת החודשים האחרונים, אבל עם המוות קשה מאוד להתמודד", מסבירה האם שרי. "אנחנו נעזרים באנשי מקצוע כדי ללות אותם בתקופה הזו, מהרגע שהמצב החמיר".

מה הכי היית רוצה שהם יזכרו מאבא שלהם?

"את הנתינה האינסופית שלו, הכנסת האורחים שלו, החברות הטוטאלית וכמובן את האהבה שהוא הרעיף עליהם ועל החמלה לבעלי החיים".