בלי פוסטים מרגשים ובלי מסיבת עיתונאים רווית דמעות, פרש השבוע רביד גזל ממשחק פעיל, ופתח בקריירה חדשה. את עונת 2019/20 הוא יפתח על הקווים, כעוזרו של אופיר חיים בהפועל כפר סבא. עד הקיץ עוד שיחק גזל בליגה א', אמנם הרחק מאור הזרקורים, אבל נשאר אותו שחקן דינאמי, קשוח ומחויב.

האמת היא שהקשר הוותיק, שחגג 37 בתחילת החודש, תיכנן להמשיך לשחק, אבל כשהגיעה ההצעה מכפר סבא, הוא חשב על זה והחליט שזה הזמן לתלות סופית את הנעליים.

גזל השבוע. "אני לא מאלה שמעלים פוסטים על הפרישה שלי" | צילום: אסף פרידמן

"הייתי אמור להמשיך לשחק, אבל קיבלתי הצעה לאמן, החלטתי לפרוש", אומר השבוע גזל. "הלוואי שיכולתי לשחק כל החיים, אבל צריך להחליט בשלב מסוים שזהו. אני עוד יכול לשחק בליגה א' וגם בלאומית, אבל החלטתי שנגמר פרק המשחק והתחיל פרק האימון".

עוד אחזור
בשנתיים האחרונות שיחק גזל במ.ס. טירה, בליגה השלישית. במקביל, בארבע השנים האחרונות עבד במחלקת הנוער של מכבי נתניה בתפקידים למיניהם, כעוזר מאמן וכסקאוט, ובעונה האחרונה אף סייע לקבוצה הבוגרת. בנתניה רצו שימשיך, אבל ההצעה מכפר סבא טרפה את הקלפים מבחינתו.

"בנתניה הציעו שאאמן את הנערים ב', אבל זה לא הסתדר לי עם טירה, ורציתי להמשיך לשחק, אבל אז הגיעה ההצעה מכפר סבא, להיות עוזר מאמן בליגת העל. עשיתי חישוב מחדש והחלטתי שזהו, פורשים ומתחילים לאמן".

מי שאמור היה לקבל את התפקיד בכפר סבא לצדו של אופיר חיים, היה חברו הטוב, יגאל אנטבי. לאחר שהדברים לא הסתדרו עם אנטבי, פנה חיים לגזל, וזה מצדו לא חשב פעמיים והשיב בחיוב.

"ברגע שישבתי עם אופיר חיים ועם עידן שום, אמרתי לעצמי: אם נותנים לך צ'אנס להיות חלק מצוות מקצועי בליגת העל, אתה לא יכול לסרב", אומר גזל. "אני חושב שכפר סבא, למרות טלטלות גדולות שהמועדון עבר, הוא שם גדול עם היסטוריה, קהל גדול והרבה עניין. הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי כרגע".

פתחתם היום (חמישי) את האימונים, אבל העסק נראה רדום לגמרי.
"קודם כל, יש שחקנים טובים שנשארו מהעונה שעברה. צריכים להגיע זרים שאמורים לשדרג את המועדון. נמתין כנראה גם ששחקנים ייפלטו מקבוצות אחרות. צריך לומר את האמת, כפר סבא זה מועדון שעלה ליגה, ויחסית אין בו הרבה כסף, כך שנדרשת סבלנות כדי להביא את השחקנים המתאימים".

אתם בונים על השלד שהעלה את הקבוצה ליגה, אבל שוכחים שרוב העונה השחקנים האלה היו חלשים מאוד.
"אני לא יודע מה היה כאן בדיוק. אני יודע מה יש עכשיו, ונקווה שנתחזק במקומות הנכונים. עכשיו אנחנו בליגת העל, זה סרט אחר, וכולם יכינו את עצמם כראוי. תוך כדי תנועה נבנה את הקבוצה בצורה ראויה וטובה. אני מקווה שעד מחנה האימונים, רוב הסגל כבר יושלם".

צילום: אסף פרידמן

הזרים יהיו אלה שיטו את הכף לכאן או לכאן, כמו שקרה עם חדרה.
"זה נכון, הזרים הם ממד חשוב מאוד. צריך לדעת לבחור נכון. מועדונים גדולים יותר מחדרה ומכפר סבא נכשלו עם הזרים, אבל אני חושב שלא רק הזרים יהיו חשובים. נצטרך לדאוג לכך שהחבר'ה הישראלים יהיו איכותיים , ושיהיו מסוגלים להתמודד ברמות הגבוהות ביותר".

עבור אופיר חיים, למעט הפרק הקצר בוולפסון, זאת שנה ראשונה בליגת העל. גם עבורך זאת טבילת אש ראשונה, וגם השדרה הניהולית חדשה בעסק.

"כעובדה יבשה זה נכון, אבל כולנו מאמינים ביכולות שלנו כצוות וכמועדון שחוזר לליגת העל ורוצה להצליח".

החלטה לא קלה
גזל חגג יום הולדת 37 לפני פחות מחודש, וסגר כמעט שני עשורים על הדשא. שלוש קדנציות העביר במועדון נעוריו, מכבי נתניה. הוא רשם גם פרקים מוצלחים במכבי חיפה ובמכבי תל אביב, היה שחקן מפתח באליפות ההיסטורית של קריית שמונה, ועבר גם בסכנין, באר שבע, פתח תקוה, אשקלון ונצרת, ובשנים האחרונות בטבריה, בבקעת הירדן ובטירה. ברזומה שלו גם רשומות תשע הופעות במדי נבחרת ישראל, אצל אברם גרנט ודרור קשטן.

אתה שלם לגמרי עם ההחלטה לפרוש?
"קיבלתי החלטה לא קלה, אבל אני שלם איתה במאה אחוז. הלוואי שיכולתי לשחק עוד, אבל התקבלה החלטה. כל כולי בכפר סבא ובקריירה החדשה שלי. אני לא מאלה שמעלים פוסטים על הפרישה שלי, אני איש של עבודה, ועכשיו יש לי עבודה חדשה, ואני מתכוון להשקיע בה את כל מה שיש לי, בדיוק כמו שעשיתי כשחקן".

מה הציפיות שלך מקריירת האימון?
"אני לא מסתכל רחוק מדי. אני אוהב מאוד כדורגל, כל החיים אהבתי את המשחק הזה, ואני מקווה שאמשיך להיות סביבו. אני רוצה מאוד להמשיך בתחום. נראה מה יקרה בהמשך".

הגול הכי מרגש שלך?
"לא הבקעתי הרבה, אבל השער הראשון שלי בבוגרים במדי מכבי נתניה, מול הפועל פתח תקוה באורווה, היה מרגש ובלתי נשכח".

הרגע הכי כואב?
"הירידה עם מכבי נתניה ב-2004 הייתה רגע נוראי. ההפסד הכי כואב שלי היה במדי מכבי חיפה, כשהפסדנו לרוזנבורג במוקדמות במוקדמות ליגת האלופות".

צילום: אסף פרידמן

השחקן הכי טוב ששיחקת לצדו?
"שיחקתי עם הרבה שחקנים גדולים. בהגנה שיחקתי עם אמיר שלח, ובהתקפה עם איציק זוהר ועם רובן עטר".

השחקן הכי טוב ששיחקת נגדו?
"כשהייתי במכבי חיפה שיחקנו בליגה האירופית נגד אספניול, ושיחק שם איבן דה לה פניה. הוא השחקן הכי חכם ששיחקתי נגדו. פשוט גאון כדורגל".

השחקן הכי מצחיק ששיחקת איתו?
"אילן בוארון היה אחד הקורעים. איש מצחיק שהיה כיף להיות לצדו".

המאמן שהכי השפיע עליך?
"שני מאמנים. האחד זה אבא שלי, שאימן אותי בנערים, והשני זה זאביק זלצר שאימן אותי בנוער. שניהם השפיעו עליי ולימדו אותי המון על המשחק הזה".

המגרש שהכי אהבת לשחק בו?
"הקופסה כמובן. נולדתי לתוך המגרש הזה. יש לי זיכרונות מדהימים משם. לצערי, לא נשאר זכר מהמקום הזה".