את פתרון הבעיה הלוגית הבאה מעולם לא לימדו אתכם בבית הספר, אבל אין ספק שתוכלו להגיע לתשובה הנכונה גם עם רקע בשלוש יחידות מתמטיקה ושש יחידות פלאפל:

אם בחומוסייה באזור התעשייה כנות מוגשים לסועד שישה כדורי פלאפל בפנכה פלסטית, ובסיום הארוחה נותרים בפנכתו ארבעה כדורים וחצי, כמה כדורים אכל הסועד האומלל? 

רוצים רמז? בבקשה: המילה אומלל.

לאכול חומוס גרוע מצלחת פלסטיק זה כבר ממש מעליב | צילום: אשר קשר

בדיחה ממוחזרת על חשבוני

מסעדה בתחנת דלק באזור תעשייה, ובפרט אם מדובר בחומוסייה, אמורה להיות מיקום אידיאלי לאוכל טוב וקהל סועדים מרוצה.

רק לפני חודשים אחדים ביקרנו ב"חומוס פלייס" שבתחנת דלק באזור התעשייה עד הלום ולקח זמן עד שמצאנו מקום לשבת - ובצדק, יש לציין, שכן המקום מגיש אוכל מעולה וחומוס משובח.

המשוואה הזו התקיימה לצערנו גם השבוע, אלא שבכיוון ההפוך לחלוטין. החומוס קומפלט שהוגש לי ב"חומוס נועם" הריק מאדם בתחנת הדלק סדש שבאזור התעשייה כנות הסביר יותר מכל מדוע הייתי הסועד היחיד במקום.

כבר כתבתי את הבדיחה הזו בעבר, אבל החומוס קומפלט ב"חומוס נועם" חייב אותי לחשוב על דברים מצחיקים על מנת להתעודד והחידוד הזה היה פשוט מתבקש: וודי אלן מספר על שתי נשים מבוגרות הנמצאות באתר נופש, ואחת מהן אומרת: "אוי, האוכל במקום הזה ממש נוראי". השנייה אומרת: "כן, אני יודעת. ובמנות כל כך קטנות".

ובכן, זה בעיקרון מה שאני מרגיש בנוגע ל"חומוס נועם", כמו בדיחה ממוחזרת שסופרה על חשבוני. ולא זאת בלבד אלא שהמנה הקטנה עד כדי גיחוך הוגשה בצלחת פלסטיק, ולאכול חומוס גרוע מצלחת פלסטיק זה כבר ממש מעליב.

בעקבות הטעם האבוד

מלבד העובדה שהחומוס לא היה טעים והיה לו טעם לוואי שהלוואי שלא היה, הוא גם היה נוזלי עד אימה וכמעט באותו מצב צבירה של הטחינה.

חפשו את הטעם. בעצם, עדיף שלא | צילום: אשר קשר

לפול היה טעם מוזר, לעיתים מתקתק ולעיתים לא, והטחינה היתה חסרת טעם - מה שבהתחשב בטעמים האחרים של עמיתיה לצלחת היווה דווקא סוג של יתרון.

לביצה, למרבה השמחה, דווקא היה טעם של ביצה, והחריף הירוק שהוגש בקופסת הפלסטיק הקטנה עלי אדמות היה הדבר הכי טעים בארוחה מלבד הפיתות, שהיו קרות אבל רכות. 

הפלאפל הגיע כמה דקות אחרי כן, משום שהוכן לי במקום - וזה נהדר. מה שלא הגיע לשולחן יחד עם הפלאפל היה, למרבה הצער, הטעם שלו, שנותר כנראה בסיר השמן.

אחרי ביס אחד הבטתי בסקרנות בכדור. הוא נראה כמו כל כדור פלאפל. וזה מוזר כי לא היה בו טעם ואני לא יודע איך נראה טעם, אז לא הבחנתי בדבר.

אז סיימתי כדור אחד בחיפוש אחר הטעם האבוד, וקיוויתי באותה אופטימיות הרסנית שמלווה את חיי והופכת אותם לגיהינום צרוף שזה רק כדור אחד שאין בו טעם ושערי שמיים ייפתחו בכדור הבא.

אבל כנראה שלא כך היא, שערי שמיים נותרו נעולים וגם בביס שנתתי בתקווה בכדור הנוסף גיליתי שטעם לא יופיע כאן.

האמת היא שאם חושבים על כך זה טוב כי החומוס לא היה טעים, אז לפחות הפלאפל היה בלי טעם. יש סיבות להיות אופטימי. 

הזיוף הלא נכון

אז לא רק שלא היה טעים, היה גם ממש משעמם, עד שהגיע בחור מקומי לקחת שתי מנות פלאפל שהוא הזמין בטלפון.

הפסקת חומוס בתחנת הדלק | צילום: אשר קשר

כשהוא קיבל את העודף הוא התעקש להחזיר למוכר שטר של 20 שקלים שטען שהוא מזויף. המוכר נעלב וטען שלא היו דברים מעולם, ואפילו הזמין אנשים מתחנת הדלק הסמוכה לבחון את השטר.

הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאנשים בוחנים שטרות כמו שהם בוחנים בשלות של אבטיחים. הם רק מעמידים פנים של מומחים. הם לא מבינים בזה כלום.

ובהקשר זה יורשה לי להעיד כבעל ניסיון שאם כבר היה משהו מזויף באינטראקציה שבין המוכר לבין הלקוח מדובר היה בפלאפל שהיה טמון בשקיות שבידיו של הלקוח ולא בשטר שהוא סירב לקחת עימו.

אם רק היה יודע מה צפוי לו הוא אמור היה לבחון מול האור במבט של מבין את כדורי הפלאפל המתחזים למאכל הלאומי ולדרוש את אנשי התחנה שיבואו ויוכיחו את האיש מ"חומוס נועם" על הפסאדה שהוא מנסה לקיים. הזיוף שם הוא הרבה יותר בולט.

מראה מקום:

"חומוס נועם", תחנת הדלק סדש, הירוק 1, אזור התעשייה כנות

שעות פעילות: א'-ה' 9:00-16:00, ו' 9:00-14:00

טלפון:  054-4641293

פסקול: אוושת שטרות

תג מחיר: חומוס קומפלט - 27 שקל, פלאפל קטן - עשרה שקלים; סך הכל: 37 שקל