לפני כשנתיים, בזמן טיול מקרי עם אשתו וילדיו בגן הזיכרון בכפר סבא, נתקל ד"ר אמנון טיל (68) מהוד השרון, בשלט המתאר את מאורעות גירוש יהודי תל אביב-יפו והתיישבותם בכפר סבא.

עוד ב-mynet:
האיש שמציל נכסים של ניצולי שואה בפולין
מגייסים כסף כדי להביא בן כיתה לקבורה בארץ
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

טיל, אשר נולד וגדל מרבית חייו בעיר הגדולה, לא היה מודע עד לרגע ההוא למאורעות שהתקיימו לפני למעלה ממאה שנה. אותו הרגע, והסקרנות שהגיעה בעקבותיו, הובילו את טיל לפתח את אחד מהמחקרים המסקרנים ביותר בהיסטוריה הציונית בכלל וכפר סבא בפרט - להוציא לאור את סיפורי המגורשים, לגלות מיהם אותם אלו הקבורים בקברי אלמונים ולא פחות חשוב - להגיע לצאצאיהם כדי לתעד את סיפוריהם ולהעלות כיתוב על המצבות הישנות.



לפני כחודשיים, ביום הכיפורים האחרון, ולאחר שגילה עשרות מצבות מהתקופה ההיא, גילה טיל לתדהמתו 35 מצבות נוספות שכלל לא ידע על קיומן. מצבות, שהיו נסתרות מהעין ונמצאות בבית העלמין הצבאי בעיר, ומשלימות את החסר בכל הנוגע לסיפור גירוש יהודי תל אביב והתיישבותם בכפר סבא של פעם, המושבה הקטנה.

"בשנת 2011 נסענו אני ושותפי למחקר, עו"ד יוסי אהרונסון, לבית הקברות הצבאי בכפר סבא וצילמנו שם 37 קברים", מספר טיל על תחילתו של המחקר. "היה מאוד קשה לחשוף את הקברים. הם היו מאוד מוזנחים וכדי שאוכל להתחיל לפענח את כל מה שהיה כתוב היה צורך בעבודת ניקיון רצינית. הסיבה המרכזית שהתחלתי בזה היא מכיוון שמדובר במאורע היסטורי משמעותי ביותר בתולדות הציונות.

"רציתי להפוך אותה למשהו חי. אנחנו למדנו היסטוריה בצורה מאוד משעממת. אחת הדרכים להפוך את ההיסטוריה לדבר חי, היא להעלות את הכתוב על פני השטח, לדבר עם אנשים, להביא את הסיפורים. כך אתה מבין יותר טוב את הרקע לאירועים ומגלה כל מיני דברים שיכולים להפתיע אותך".



גירוש יהודי תל אביב-יפו היה אירוע חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. באביב 1917 הוציאו השלטונות העות'מאניים צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאנים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים בצורך להגן עליהם מפני פגיעת האויב בדרך הים, ובעקיפין טענו כי התושבים היהודים עלולים לבגוד ולסייע לחדירת האויב.

היהודים ארגנו את "ועד ההגירה", בראשותם של מאיר דיזנגוף ומנחם יצחק קליונר והובילו את המגורשים למקומות מקלט. אחד מיעדי המקלט, שנראו בטוחים, היה כפר סבא. במקום לא היו תנאי דיור מינימאליים, לא עבודה ולא מים. כאשר הגיעו מאות המגורשים לכפר סבא, לא נותרה בידי ה"מארחים" ברירה, אלא לשכנם בתנאי מחנה ארעיים בתת תנאים, מה שהוביל להתפרצות מגיפות ורבים מהמגורשים נפטרו.

המתים נקברו בקבר אחים בחלקה בבית העלמין העירוני בעיר. שדה קברים זה, משמש עדות אילמת ויחידה לטרגדיה שפקדה אותם. לפני מספר שנים החליטה עיריית כפר סבא לשנות את שם רחוב הטייסים בעיר לרחוב "תל אביב-יפו", לזכר המגורשים, שהתגוררו בחורשת אוסישקין הסמוכה.



"התחלתי להשיג המון חומרים שקשורים לפרשה הזאת", מספר טיל. "התחלתי לכתוב בבלוג שלי על הפרויקט, ומה שהיה יפה בעיקר, זה הקשר שנוצר עם המשפחות שגילו איפה קרובי משפחתם קבורים. ברגע שהתחלתי לפרסם את הפרויקט, יותר ויותר משפחות הגיעו אליי. מדובר בשלושים משפחות של מגורשים שמחפשות אצלי מידע. הגיעו אליי אפילו אנשים שמתגוררים בחו"ל היום. המשפחות עצמן מאוד מתלהבות, כי לא כולן ידעו על העבר המשפחתי. יצירת הקשר עם המשפחות הפכה את ההיסטוריה הכתובה למציאות חיה. זו בעצם הדרך היחידה להחיות את הפרשה הזאת. אנחנו גם כל הזמן מבקשים את עזרת הציבור כדי לנסות לגלות כמה שיותר מידע".

הגילויים של טיל, עזרו לקרוביהם של אלה שהיו חלק מגירוש יהודי תל אביב-יפו, לגלות מה עלה בגורלם. גם טיל עצמו לא יכול היה להתחמק מכך שביום בהיר אחד, בעת שבחן את אחת המצבות, נדהם לגלות כי היא נושאת את שמה של קרובת משפחתו.

"הסיפור האישי של המשפחה שלי ממש נוגע ללב", נזכר טיל בעיניים נוצצות. "מדובר בילדה בת שלוש שקוראים לה שולמית סלונים. לא ידעתי שהיא קבורה פה. הייתי מוכה תדהמה. ברגע שהסרתי את העלים שכיסו את הקבר, ראיתי את השם שלה. ברגע שפרסמתי את התמונה שלה, אישה אחת, שבדיעבד התברר שהיא בת דודה רחוקה שלי, התחילה לכתוב לי וסיפרה לי את כל הסיפור של הילדה ומה קרה לה באמת, איך הם חיפשו במשך שנים את הקבר שלה.

"במשך 30 שנה הם הפכו כל אבן וסרקו כל פינה בארץ בשביל למצוא את הקבר שלה. בסוף הם הגיעו לכפר סבא ומצאו את הקבר שלה כאן. פתאום נזכרתי שבתור ילד, לפני 60 שנה, הייתי מבקר את בת הדודה שלי. הקשר