השלום מתחיל בחינוך: תכירו את ג'מילה עבד אלקאדר (33), תושבת טייבה, נשואה ואמא לשני ילדים, בעלת תואר ראשון בשפות ערבית ועברית, תואר שני בחינוך לשוני בחברה רב תרבותית ופעילה אקטיבית בתחום החיים המשותפים ליהודים וערבים. כבר 11 שנים היא מלמדת במגזר היהודי והשנה, היא החלה לעבוד בחטיבת אילן רמון בכפר סבא כמחנכת של כיתה ז'2 וכמורה לערבית. 

ג'מילה עבד אלקאדר

 למה בחרת ללמד במגזר היהודי?

"ללמד בבית ספר יהודי זה היה מתוך בחירה שלי, למדתי את ההוראה במכללת לוינסקי לחינוך ושם התנסיתי במשך 4 שנים בעבודה מעשית בבית ספר יהודי ומשם מאוד התחברתי ורציתי להמשיך באותה דרך. אני אדם שמאוד מאמין בחיים המשותפים בתוך המדינה, בדו קיום וזו הייתה אחת המטרות שלי" . 

האם את נתקלת בפערי תרבות כמחנכת בבית ספר יהודי?

"ברור שישנם פערי תרבות, הרי אני באה מתרבות שונה מהתרבות היהודית, וזה מתבטא בכל מיני היבטים: חברתי, דתי, מנטלי וכדומה. יחד עם זאת הפערים התרבותיים לא היו מחסום עבורי, להיפך התלמידים שלי נחשפו ליותר משפה חדשה, נחשפו לתרבות אחרת, מנהגים אחרים, דתות אחרות וכו'". 

צילום: פרטי

האם חוית גזענות? מהתלמידים, מהצוות, מהורים?

"האמת שאני כבר 11 שנים במערכת ולא נתקלתי בגזענות אישית כלפיי בהיותי מורה ערבייה, אבל כן שמעתי כל מיני אמירות פוגעניות פה ושם הכוללות סטריאוטיפים, הכללות ודעות קדומות על ערבים בכלל". 

האם השיח אצל התלמידים השתנה במהלך 11 השנים שבהן את מלמדת בבתי ספר יהודיים? האם את מרגישה הקצנה? 

"השנים הללו העצימו את פיתוח המודעות אצל התלמידים להיותם אזרחי המדינה ולקיומם של אזרחים אחרים החיים לצידם. העבודה הזו היא סוג של שליחות בעיניי, אני מאמינה שההיכרות של התלמידים עם התרבות האחרת והפתיחות המחשבתית תקרב ותשפר את היחסים בין שני העמים ותתרום לדו קיום וקבלת האחר והשונה, שהוא הכרחי במדינה שלנו. ערכים אלו הם אבני יסוד. כמו שקבע נלסון מנדלה בספרו 'ארוכה הדרך לחירות': איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו מוצאו או דתו. אנשים לומדים לשנוא ואם ניתן ללמדם לשנוא ניתן ללמדם לאהוב כי האהבה קרובה יותר לליבו של האדם מאשר ניגודה". 

צילום: פרטי

את מאמינה שזה קירוב לבבות?

"במשך עבודתי  חוויתי את השינוי הטמון בעבודה שלי כמורה ומחנכת ערבייה בבית ספר יהודי. נתקלתי בהרבה דעות קדומות על ערבים, תפיסות סטריאוטיפים שליליים, הכללות והרבה מידע לא אמיתי על ערבים שמהווים מיעוט בתוך המדינה. דרך העבודה עם התלמידים בשיעורי ערבית ואזרחות משותפת חשפתי אותם לעולם שלא הכירו קודם.

"עברתי גילוי עצמי והגעתי לתובנה שאני מחוללת את השינוי שאני דוגלת בו...שאני בתפיסה שלי לתפקידי מקדמת אזרחות משותפת ומובילה לשינוי חברתי שמתחיל במערכת החינוכית שהיא בית הספר, שאני מוכיחה שתמיד אפשר אחרת, ששתי האוכלוסיות האלה חייבות להכיר יותר קרוב, ללמוד אחת על השנייה ולנהל דיאלוג תרבותי. התפיסה הזאת נובעת מזה שהחינוך בגיל צעיר ושינוי דעות קדומות יכולות לשנות עמדות בחברה הישראלית בעתיד . הילדים האלה שיהיו בוגרים יהיו מודעים יותר ולא יהיו יותר תלויים בדעות קדומות וסטריאוטיפים שלא בדקו.

"אני מאמינה בחיים משותפים בתוך המדינה. סבלנות, סובלנות ופתיחות מחשבתית וקבלת האחר והשונה. הם ערכים הכרחיים שאנחנו צריכים להקנות לילדים שלנו ,אני מאמינה שהשינוי מתחיל מכל אחד מאיתנו".