כינסנו שלושה רבנים שונים, בשלוש ערים שונות כדי שכל אחד ואחד מהם יענה על 5 שאלות זהות בנוגע לראש השנה המיוחד שלו: הרב אהרון קנייבסקי, ראש מוסדות חב"ד מכפר סבא, הרב ראובן הילר, רב השכונות בהוד השרון והרב יהודה עמאר מנהל בית "עץ חיים" מרעננה. כתיבה וחתימה טובה

הרב אהרון קנייבסקי. צילום: חב"ד אונליין
הרב אהרון קנייבסקי שליט"א - ראש ומוסדות חב"ד בכפר סבא

1. בית הכנסת שכב' מתפלל בו בימים הנוראים?
"כמו בכל ימות החול השבתות והחגים אנחנו מתפללים בבית הכנסת של בית חב''ד ברח' הכיכר 4, בימים הנוראים בהם בית הכנסת צר מלהכיל את כל המתפללים הרבים אנו מעבירים את בית הכנסת לאולם מועדון נחשון הסמוך אלינו, בנוסף בית חב''ד מקים עוד 10 מוקדי תפילה בכל שכונות העיר כדי להקל על מאות ואלפי המתפללים בכל חגי תשרי גם בראש השנה גם ביום כפור וגם בשמחת תורה להקפות".

2. זכרונות מבית אבא על הימים הנוראים..?
"כילד אני זוכר את התפילה במחבוא בברית המועצות של ימי הקומניסטים, כשהייתי ילד גרנו בחרקוב שבאוקרינה סבא בנה בית הכנסת במרתף וכל יהודי העיר הגיעו אלינו הבית כדי להתפלל, בבית הכנסת היה שופר טליתות וספרי תפילה, אבא היה בעל התוקע וסבא היה החזן. במשך כל זמן התפילה היינו הילדים במשמרת יוצאים החוצה כדי לשמור שחלילה לא יגיעו אורחים בלתי רצווים... את הפחד והאימה קשה לתאר בימים שבהם אנו ]ותחיםם 10 בתי כנסת בכל רחבי העיר ללא מורא וללא פחד...".


3. מהן ההנהגות המיוחדות של הרב בראש השנה, ובימים הנוראים ככלל?
"אצלנו בבית חב''ד ראש השנה הוא יום של זיכוי הרבים במצוות שופר, החל מהשעות המוקדמות של הבוקר אנו יוצאים כל הצוות של בית חב''ד ומזכים יהודים בכל רחבי העיר במצוות שופר בבתי הרפואה ובבתי אבות, במשטרה ובמכבי אש אצל חיילי צה''ל בעוטף כפ''ס ואצל לוחמי מג''ב ואחה''צ לאחר סעדות החג והתפילות אנ יוצאים לקניונים ולגינות לזכות את עמך ישראל".


4. מה דעתו של הרב בנוגע לנסיעות ההמוניות לקברי צדיקים ?
"לפני שיצאתי לשליחות בכפר סבא, כבחור צעיר גם אני נסעתי כל שנה לניו יוארק להיות במחיצתו של הרבי, להתפלל איתו לשמוע אותו תוקע בשופר לראות את נטילת הד' מינים ועוד.. מאז תשמ''ה שיצאתי לשליחות בכפר סבא אני מרגיש כאילו הרבי איתי כאן בחגים"..


5. קטע משיחה של הרבי על ראש השנה – מעובד.
מקול פשוט של שופר עד לעבודה בבגדי זהב
בתחילת עשרת-ימי-תשובה לוקחים שופר ותוקעים בו. השופר הוא קרן בהמה, וגם הקולות שתוקעים בו אינם תנועות מוזיקליות, אלא קולות פשוטים, תקיעה שברים ותרועה. כאשר יהודי נעמד לפני הקב"ה – אין "חכמות". הקשר שלו עם הקב"ה הוא על-ידי צעקה פשוטה הבוקעת מעומק לבבו, פנימיות הלב, שהוא בנו של הקב"ה והקב"ה הוא אביו, ומבקש, שאביו ייתן לו שנה טובה ומתוקה.
וסיום עשרת ימי תשובה הוא – עבודת כהן גדול המתבצעת בשני חלקים:
חלק מהעבודה עשה בבגדי זהב וחלק מהעבודה – בבגדי לבן, פשתן טהור, בהתאם לעבודת הכהן הגדול בחלקים השונים בבית המקדש. עבודתו ב'עזרה', היה הכהן גדול עושה בבגדי זהב, והעבודות ב'קודשי-קדשים' – היה עושה בבגדי לבן. משמעות הדבר על פי פנימיות התורה, שבנוגע לדברים שהם מחוץ לקודשי-הקדשים, יודע הוא, שכיוון שהקב"ה נתן לו כסף ונשמה יהודית, אסור לו להתכסות בבגדי לבן, בגדים טהורים ונקיים, שכל דבר שעליהם נחשב לכתם, אבל כשמגיע לקודשי-קדשים, אזי הוא שווה עם כולם. הוא לא מתהלך בבגדי זהב אלא בבגדי לבן, בגדים לבנים טהורים, טהורים מגשמיות וחומריות. הוא יודע שבקודשי-קדשים לא נמצא שום דבר אלא רק הקב"ה, התורה – הארון והלוחות – והכהן גדול.
וזהו המוסר-השכל עבור כל יהודי:
התחלת החיים, התחלת העבודה והתחלת השנה, צריכה להיות בצעקה פשוטה להקב"ה – למעלה מהשכל; ואחר-כך צריך הוא בעצמו לעשות את העבודות בבית-המקדש, שהוא שלם גם עכשיו, הן בבגדי זהב והן בבגדי לבן.
וכאשר יעשה כן – אזי יהיו אצלו הגשמיות והרוחניות ביחד, כפי שהיה הסדר אצל הכהן גדול, שלא לבש תחילה בגדי זהב ואחר-כך בגדי לבן, אלא היה מחליפם; תחילה בגדי זהב, אחר-כך בגדי לבן, ואחר-כך שוב בגדי זהב ואחר-כך עוד פעם בגדי לבן, ושוב בגדי זהב, כי, אצל יהודי גשמיות ורוחניות אינם נפרדים.
כשם שהכהן גדול, לאחרי כל עבודתו בבגדי זהב ובגדי לבן, היה מתפלל תפלה קצרה, ובמילים ספורות אלה היה פועל שנה טובה עבורו, עבור שבטו, ועבור כל ישראל שבכל העולם, גם בגשמיות – כך גם כל יהודי, כאשר עובד את עבודתו בקודשי-קדשים שבנפשו פנימה, הנה במילים ספורות וברגעים ספורים ממשיך אושר על כל הימים של כל השנה.
וכשם שתפילת כהן גדול היתה בשביל כל ישראל, כך גם תפילתו של כל יהודי ביום-הכיפורים, בהיותו בבגדי לבן, בלב טהור וכוונה טובה – פועלת לא רק בשביל עצמו ועבור משפחתו, אלא גם עבור כל ישראל (כל ישראל ערבים זה בזה), להמשיך שנה טובה ומתוקה ברוחניות ובגשמיות.

הרב ראובן הילר
הרב ראובן הילר שליט"א - רב השכונות בהוד השרון

1. בית הכנסת שכב' מתפלל בו בימים הנוראים?
"בניגוד לכל שבתות השנה בהם אני נודד בין עשרות בתי הכנסת בהוד השרון, בראש השנה וביום הכיפורים בהם אני משמש גם כש"ץ ובעל תוקע אני מתפלל רק בביהכ"נ האשכנזי המרכזי ברמתיים ע,ש הרב קוק זצ"ל".

2. זכרונות מבית אבא על הימים הנוראים..?
"האמת שמגיל 14 לא התפללתי עם אבי ז"ל. הייתי בישיבות ואח"כ ברבנות ועכ"ז ישנן הרבה מנהגים שאני נוהג כפי שמסר לי אבי ז"ל שנהגו אבותיו וזכורים לי מאד חלק מהחזנים ששימשו בבית הכנסת שלנו בנתניה וכן בעל התוקע שהיה שוחט ובעל אישיות מיוחדת במינה".

3. מהן ההנהגות המיוחדות של הרב בראש השנה, ובימים הנוראים ככלל?
"ראש השנה מחד הוא יום דין אך מאידך יש כאן התחדשות של העולם כולו שנמצא כל הזמן בתהליך התקדמות גם אם לעיתים נדמה לנו שזה הפוך ולכן אני משתדל מאד לכוון בכל תפילותיי כוונת תיקון עם ישראל והעולם ופחות להתעסק עם עוונותיי ומשאלותיי הפרטיים. הנני משמש גם כבעל תוקע. אני לומד כל מיני דברים על התקיעות אך בפועל בעת התקיעות אני מכוון הכוונות הפשוטות".

4. מה דעתו של הרב בנוגע לנסיעות ההמוניות לציון קברו של רבי נחמן באומן?
"מצד אחד זהו דבר מפליא איך עשרות אלפי אנשים כל כך אוהבים את ד' ומוכנים לסבול תנאים לא נוחים של שינה, אוכל ואפילו תפילה שאולי פחות נוחה מביהכ"נ המוכר שאליו רגילים והוצאה כספית ענקית וכל זה בשביל לעבוד את ד'. מאידך נושא זה מוזר שדווקא בראש השנה בו התפילות כל כך חשובות, אנשים עוזבים את הארץ והולכים לארץ טמאה וחושבים ששם התפילות יפעלו יותר טוב. שמעתי פעם מביתי שהיא עצמה ברסלבית שרופה שאכן זה תמוה מאד, אך חסיד אמיתי עושה מה שרבו ציווה עליו ורבי נחמן רצה (אמנם גם בזה יש מחלוקת) שיבואו לקברו לראש השנה ולכן הם עושים זאת".

5. דברי חיזוק (ווארט) לקראת יום הדין
" כשהנביא אלישע מגיע לבית האשה השונמית (מלכים ב פרק ד) (יא) ''וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה" והוא רוצה להודות לה על טרחתה עבורו, הוא מציע לה 'פרוטקציה' "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא"? והיא עונה לו "וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" ועל זה מסביר הזוהר(ח"א דף סט) ש'ויהי היום' זה ראש השנה והמלך הינו הקב"ה ואלישע מציע לה שיתפלל במיוחד בראש השנה לד' על מה שתבקש ממנו אך היא אומרת אינני רוצה להיות יוצאת דופן ושידונו אותי בשמים לחוד. אני רוצה להיות חלק מהכלל ואז ידונוני בשמים לזכות כשם שהקב"ה ידון את כל עמו לכף זכות. ככל שבתפילות ראש השנה נתחבר לכלל ישראל ופחות נשוב על עצמינו, כך הקב"ה יביט עלינו בעין טובה וידון אותנו עם כל ישראל לכף זכות. שנה טובה לכל בית ישראל".

הרב יהודה עמאר שליט"א - מנהל בית ספר "עץ חיים" מרעננה

1. בית הכנסת שכב' מתפלל בו בימים הנוראים?
"ב"ה מאז שהגענו לרעננה לפני כ-10 שנים אני מתפלל בביהכ"נ "מגן דוד" בנוסח עולי מרוקו שם גיליתי להפתעתי שהחזן הקודם של ביהכ"נ ר' משה כרשיש ז"ל ועוד מתפלל מזקני בית הכנסת הם בני עירו של אבי ז"ל, דבר שחיבר אותי נפשית למקום. במיוחד בימים הנוראים חשובה הכוונה בתפילה יותר מימים רגילים וקל לאדם להרגיש מחובר נפשית לתפילה כשהיא מתנגנת בנוסח אבותיו. יש ר"ח במס' ר"ה בסוגיה של "תוקע לשיר" שמסביר שתקיעת שופר היא "לזיכרון" ומשכך העיקר הוא כוונת הלב. לכן בראש השנה חשוב מאוד לשמור על הניגון המסורתי כפי שנמסר מדורי דורות שנעלה כולנו לזכרון לטובה לפני ה'".


2. זכרונות מבית אבא על הימים הנוראים..?
"אחד הזכרונות הבולטים שמתחילת חודש אלול היינו 'עוברים' בצורה אקראית על חלקים מהתפילה. היו גם קטעים כל כך מרגשים שאפילו שזו הייתה רק 'חזרה' אבי היה פורץ בבכי מתוך התרגשות וגם אנחנו הגם שהיינו קטנים יותר ולא הבנו את ההתרגשות מהתפילה הספציפית הזאת הזלנו דמעה כי ראינו את אבא בוכה. עד היום כשאני חזן אני מתרגש יותר באותם חלקים בתפילה. יש כאן לקח חינוכי ממדרגה ראשונה, הרבה יותר משאנחנו מקבלים מהלימוד הישיר אנו מקבלים מהדוגמה האישית של המחנכים ומפנימים את הערכים החשובים בעיניהם. חז"ל בלשונם אמרו "מי שיש בו יר"ש דבריו נשמעים".

3. מהן ההנהגות המיוחדות של הרב בראש השנה, ובימים הנוראים ככלל?
"כת' בהלכה שבאופן כללי יש להחמיר בהלכה בימי הדין. לתחושתי כבעל תפקיד חינוכי הדין שאני עומד לפניו הוא נוקב יותר מהאופן הפרטי שכת' להחמיר שלא לאכול מפת עכו"ם. "זכר כל המעשים לפניך בא ואתה זוכר מעשה כולם " כל אחד מאיתנו נותן את הדין על המקום בו הוא אמור להיות ועדיין איננו. זה החשבון נפש שלי ביום הדין. זה לדעתי מה שאנו אומרים "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם", מאחר שזה זמן בריאת העולם הקב"ה בוחן כביכול אם העולם והאדם ממלאים את יעודם. מסופר על הגר"א שהלך ברחוב בוילנא והצביע על פוחז אחד מבית המרזח ואמר: איש זה עתיד ליתן את הדין על כך שלא עסק בפנימיות התורה".


4. מה דעתו של הרב בנוגע לנסיעות ההמוניות לציון קברו של רבי נחמן באומן?


"מפורסמת התשובה של ה"שדי חמד" שמתיר ומרן הרב קוק זצ"ל שמתנגד. ככלל ההרגשה של כל יהודי צריכה להתבסס על דברי קדשם של חז"ל א"י קדושה מכל הארצות וכו'..עד קדושת המקדש. את הקדושה נכון לחפש במקור הקודש בשריד המקדש ואצל האבות הקדושים. לעומת זאת ארץ העמים "היא טמאה ועפרה טמא ואפי' אוירה טמא" (לשונו של האוה"ח הק') אני חייב להוסיף ששמעתי פעם בשם מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל שכשאדם מחובר במיוחד לאיזה צדיק בלימודו ובאורחות חייו יש בהשתטחות על קברו צד של מצוות תשובה שזה שייך לכל אחד באופן אינדוידואלי לפי מצבו".