התופעה הזו מתרחשת כל שנה. לפעמים היא מוזכרת בידיעה קצרה בסוף העיתון. לפעמים גם זה לא. גורי חתולים, כלבים, ארנבונים, קיפודים וצבים, נתפסים מבעוד מועד על ידי נערים כבמבצע צבאי, מוכנסים לארגזים, קרטונים או שקיות, מובאים בסתר אל המדורה, אל גורלם האכזר מכל.

ל"ג בעומר.

יום שמחה לאומי, שמגיע עם תג מחיר. על זיהום האוויר ועל הנזקים האקולוגיים כבר דובר. אני רוצה להעלות נושא פחות מוכר - שריפת בעלי חיים במדורות.

התופעה היא סימפטום. התרחקנו מהטבע. אנחנו כבר לא חלק ממנו, אלא שולטים בו. ייעודו לשרת ולספק את צרכנו. את הכוח שלנו אנחנו מנצלים כדי לפגוע, לא כדי להגן. פינות החי בבתי הספר הן רעה חולה. הן מלמדות את הילדים שלנו מהו ניצול ושיעבוד. שמקומם של בעלי החיים הוא בכלוב. שתכליתם היא סיפוק יצר הסקרנות והשעשוע שלנו.

אז מה הפלא שאותם ילדים ממשיכים באותו קו מחשבה אשר למדו בבית הספר, ושורפים בעלי חיים למען סיפוק יצר הסקרנות והשעשוע שלהם?

פינות ליטוף? פנייה בכיוון הלא נכון | צילומים: עידו ארז, פרטי

בכל שנה יוצאים מתנדבים לסייר בין המדורות ברחבי הארץ, במטרה להציל את הקורבנות. השנה נלקחו מילדים גורי חתולים יונקים ו-3 ארנבונים שילדים התמסרו בהם. כמו כן נמצאו גורי חתולים וכלבים מבוהלים, מיובשים ומותשים.

למען עתידנו כחברה בריאה, אני קורא לכם כהורים וכמורים לסגור את פינות החי. רוצים ללמד את ילדיכם חמלה ואהבת החי? קחו אותם לביקור והתנדבות ב"חוות החופש", ב"חוות קרן-אור", ב"חווה של יוסי", ובחווה השיקומית "להתחיל מחדש" - בהן בעלי חיים ניצולים משוטטים בחופשיות ללא כלובים, מקבלים ונותנים בחזרה הרבה חום ואהבה. שם האינטראקציה איתם היא ממקום של אהבה ולא של שליטה.

ניצולי המדורות נלקחו לטיפול רפואי, ומחפשים בתים מאמצים. לאימוץ: 052-7830232.

מי שמעוניין לשלוח לנו טור דעה לפרסום, מוזמן לפנות אלינו בדף הפייסבוק שלנו.