"איך הכפפות?", הוא שאל בעליזות. כפפות. מה כבר יכול להיות בכפפות? הסתכלתי עליהן. יפות חשבתי, למה הוא קנה לי כפפות חדשות לרכיבה על אופניים, כשכבר יש לי כאלה? שאלתי בלב. יש מצב שהוא רומז לי שהגיע הזמן לחזור לרכוב על אופניים? חשבתי על זה ובאותה נשימה התעלמתי מהרמז הלא דק.

כעבור שבוע הגיע משלוח חדש ובו בקבוק מיוחד לשתייה. איזה יופי, צהלתי, סוף סוף זה קורה, אחרי 25 שנה הוא קונה לי ועבורי ובשבילי משהו בלי שאבקש, בלי שארמוז, בלי שאציין שאני צריכה, רוצה או חושקת. אבל ראבק, למה מכל הדברים בעולם דווקא בקבוק שתייה? מה רע ביהלום?

צילום: shutterstock

חלאס לימור, אמרתי לעצמי, לא להיות קטנונית, להגיד תודה ולעבור הלאה. להתעלם מהרמז הנוסף שנוסף לערימת הרמזים שקשורים בזה שהאופניים שלי סגורים עם מנעול ובריח כבר שנה וחצי במסדרון. זה התחיל להיראות לי חשוד מדי כשהגיעו הביתה מכנסי רכיבה, הם היו קצת גדולים מהמידה שלי, וגם הגזרה של בנים, אבל שתקתי, למה להרוס כוונות טובות?

הבחור רוצה לפרגן לי, שיהיה לי נוח, הרי כל יומיים אני מודיעה שממחר אני חוזרת לרכוב וכל יומיים אני דוחה את זה בעוד יומיים, והנה עכשיו, הוא מצא דרך לזרז את ההחלטה שלי לרכוב אל האופק, לשרוף קלוריות ולשפר את פעילותו של הלב.
בזה אחר זה הגיעו יתר הדברים, גרביים סופגי זיעה, תיק בלי משקל ומחזירי אור לשעות החשיכה. הוא בשלו, ממשיך להתעקש לאבזר אותי כהלכתו. לג'ירו איטליה הוא רוצה לשלח אותי. מלאך שכזה.

"לא יודע, אולי את זה? מה את אומרת אולי זה?", הוא הראה לי בסוף השבוע שלל של קסדות לאופניים. די, החלטתי לעשות לעסק הזה סוף. "אבל בשביל מה קסדה? יש לי כבר קסדה", אמרתי נחרצות ודרשתי שיפסיק לבזבז כסף על ציוד לאופניים. "יש לי הכל. אני לא צריכה כלום, הבנתי את הרמז".

הוא הסתכל עלי "איזה רמז?", איך הוא אוהב להפוך כל דבר למריבה. "הרמז, הלא דק שלך, שעליתי במשקל ושאתה רוצה שאחזור לרכוב על האופניים כי הפילאטיס לא מספיק לדעתך, אז שתדע לך שאני אחזור מתי שאני ארצה".

ממש כעסתי והוספתי תנועות עם הידיים. הוא חייך. הכי מעצבן זה החיוך הזה כשאני בעצבים. "מה פתאום בשבילך. זה בשבילי", הוא אמר.

"בשבילך?", הדם עלה לי לראש. "למה אתה קונה לעצמך ציוד לאופניים כשאין לך בכלל אופניים, כשאתה בכלל לא אוהב לרכוב על אופניים?". ניסיתי להבין לאן עוד ייקח אותנו משבר גיל ה־50 שפוקד אותנו כבר שנתיים.

"קודם אני קונה את כל האביזרים, בשלב הבא אני מתכנן לקנות אופניים", הוא אומר. "אה. ברור. הגיוני אפילו. ומתי אתה מתכנן לקנות אופניים?", הוא הסתכל עליי ואמר: "כשיהיו לי כל האביזרים, ואז נצא לרכוב יחד, תמיד רצית שנעשה יחד דברים, נכון?".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו