מייקל אלרוי, טרנסג'נדר מהאח הגדול (צילום: Louis Rakovich)

אירועי הגאווה נפתחו בתחילת החודש עם מצעד הגאווה ראשון בכפר סבא, לצד העליות והמורדות, אך בעיר ממשיכים לציין את חודש הגאווה בהרצאות ואירועים מעניינים שייתקימו בעיר.

אחד מהם היא הרצאתו המרתקת במיוחד של מייקל אלרוי (28), טרנסג'נדר ויוצא האח הגדול שמספר את סיפור חייו מהילדות ועד היום, על גבר שמאז ומתמיד הרגיש כלוא בגוף הלא נכון.

מייקל אלרוי נולד בדרום אפריקה, ובגיל 8 עלה לארץ לרעננה, שם שהה עם משפחתו במשך שנה במרכז קליטה בעיר. משם עבר לחדרה, שם גדל והתחנך והיום הוא מתגורר בתל אביב.

סיפור חייו של אלרוי נחשף לראשונה בחדשות 2 לפני שלוש שנים וכמה חודשים לאחר מכן באח הגדול, ובכך העלה את המודעות בנושא לבני נוער רבים מהקהילה ובכלל. למיינט כפר סבא הוא מספר על הקשיים שעבר בתהליך לשינוי מין, התגובות שקיבל מהסביבה וממשפחתו ואורך החיים הדתי שהוא מקיים היום למרות הכל.

מייקל אלרוי, כבת בגיל 6 (צילום: פרטי)

"נולדתי בגוף אחד, אבל בנפש אחרת"

את שם ההרצאה, "ברוך שעשני כרצונו", בחר אלרוי בעקבות תפילת הבוקר, 'ברכות השחר', במהלכה גברים בדרך כלל אומרים "ברוך שלא עשני אישה" ונשים אומרות "ברוך שעשני כרצונו". "אני אומר את זה כי מאז ומעולם הרגשתי איך שאני ומי שאני", אומר אלרוי. "ומבחינתי ככה אלוהים ברא אותי, נולדתי בגוף אחד אבל בנפש אחרת".

"המנהל אמר לי: אל תדאג זה יעבור"

הזיכרון הראשון של אלרוי כילד בגוף אחר היה בגיל 3. "אי אפשר להסביר כל כך איך מרגישים", אומר אלרוי. "פשוט הרגשתי בגוף הלא נכון. לא הייתי מחובר לגוף שנולדתי איתו ורציתי להיות משהו אחר. לא התחברתי למשחקים ולבוש של בנות, הייתי מתעסק עם צעצועים של בנים, ולא ידעתי שהתהליך הזה קיים. חשבתי שנדפקתי וככה אני אחיה כל החיים".

מייקל אלרוי, כבת בבית ספר דתי (צילום: פרטי)

בגיל 15 נחשף אלרוי לראשונה לתהליך שינוי המין ולמושג טרנסג'נדר, באמצעות סרטונים של אנשים שעברו תהליך דומה, ובגיל 18 החליט לעבור את השינוי. "התחלתי לחקור והבנתי שאני יכול לעשות שינוי ויש מושג שנקרא טרנסג'נדר. באתי מבית דתי ולמדתי באולפנית של בנות, אז היו לי המון פחדים ולא יכולתי כל כך לספר או לדבר על זה עם זה על אף אחד. אז השארתי את זה לעצמי ורק לקראת סוף שירות הצבאי החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי פיזי. זה קרה אחרי גיל 18, גם כי רציתי לחכות ולראות שאני באמת שלם עם הצעד הזה".

התגובות והביקורות מהסביבה לא הקלו על אלרוי בתהליך. "בסוף י"ב זרקתי משהו למנהל שככה אני מרגיש", מספר אלרוי. "בתגובה הוא אמר לי שזה יחלוף. הצעד הראשון שלי היה כשהסתפרתי בגיל 16 לשיער קצר. הרוב חשבו שאני לסבית, וגם המנהל שאל מה הקטע של השיער הקצר, אלו היו התבניות שמדביקים".

"הרבה חבר'ה היו צוחקים עלי ברחוב"

"תודה לאל לא חוויתי אלימות פיזית או מילולית יותר מידי", ממשיך אלרוי בנושא. "חוץ מהתגובות ברשת שהגיעו אחרי פרסום, אבל זה לא משהו שאני מתייחס אליו יותר מידי. מה שכן זכור לי כמשהו משמעותי היה בתקופה שגדלתי בחדרה, שהייתי הולך ברחוב עם שיער קצר וחצאית, והיו הרבה חבר'ה ברחוב שהיו צוחקים עלי ואומרים 'מה זה בן עם חצאית' וכל מיני הערות שהשפיעו עלי אז".

גם הקבלה מהמשפחה לא הגיעה מיד. "למשפחה המצומצמת לקח זמן", הוא מספר. "בעיקר לאמא שלי היה יותר קשה. גם כשהסתפרתי היא מאוד התנגדה. עד לפרסום הכתבה לפני שלוש שנים, כל הדודים שלי פנו אלי בלשון נקבה. אחד מהם אפילו עדיין ממשיך, אבל היום כבר מסתכלים עליו מוזר. כשהתפרסמה הכתבה בת דודה שלי אמרה לכל המשפחה 'תתביישו לכם, אתם צריכים לקבל אותו', ובבת אחת כל הצורת דיבור וההתייחסות השתנתה".

למרות העליות והמורדות שעבר בעולם הדתי, וחוסר הקבלה אליו נחשף לא מעט, אלרוי מקיים כיום אורח חיים דתי. "אני שומר שבת וכשרות, אלו דברים שגדלתי עליהם", הוא אומר. "כששואלים אותי אם אני אדם דתי אני עונה שאני אדם מאמין. אבא שלי חינך אותי ואת האחים שלי על פי הדרך שלו, שזה האמונה בה' ומילדות ועד היום זו ראיית העולם שלי. בין השאר ואהבת לרעך כמוך וקבלת האחר".

בימים אלו מדריך אלרוי במסגרת עמותת 'אותות' דירה של טרנסג'נדרים צעירים שלא מקבלים תמיכה מהמשפחה, ונאלצים לעזוב את ביתם. "זה לא התמודדויות קלות ואני נחשף לדברים שגם אני לא הכרתי במהלך העבודה הזאת", אומר אלרוי.

מה דעתך על המצעד שנערך החודש ביוזמת הנוער?
"אני אישית לצערי לא יכולתי להגיע למצעד כי השתתפתי באותו זמן בתערוכת 'עשורים של גאווה' בתל אביב, אבל ראיתי סרטונים ותמונות ושמעתי שהיו גורמים שהקשו ובסופו של דבר המצעד יצא לפועל. בעיני זה מטורף ומבורך ואני מאוד שמח שהדור הצעיר דוחף קדימה, מגיע ופועל וגורם לזה לקרות. המצעדים בערים נעשה בצורה מאוד מכובדת, זה יוצר נראות גדולה, וזה משהו שמאוד חסר  כדי שיבינו שהקהילה לא קיימת רק בתל אביב. אנחנו נמצאים בכל מקום ורוצים להרגיש שווים בין שווים".

האם לדעתך יש מספיק קבלה בכפר סבא?
"לפי מה שאני שומע באופן כללי זה לא קל. אין מספיק קבלה עדיין, זה נושא מורכב. יש הרבה מקרי אלימות, מילולית ופיזית, וזה משהו שצריך להוקיע מהחברה. כפר סבא עוד לא נמצאת במקום כמו תל אביב, אבל זה צעד ראשון חשוב ומבורך. אין ספק שצריך להגדיל את הפעילות ואת הנראות כלפי חוץ, לפריפריה ולמקומות נוספים".

מייקל אלרוי, כבת בגיל ההתבגרות (צילום: פרטי)

מה אתה מאחל לנוער של כפר סבא?
"אני מאחל לנוער הרבה חופש ופתיחות, שירגישו בנוח עם מי שהם ולא יפחדו, ושידעו שיש כתובת והרבה ארגונים שתומכים ומסייעים. לחב'רה הלהט"בים בעיר אני מאחל שיפעלו ויתנדבו וילכו קדימה עם שאר הקהילה, בין אם זה להתנדב, לארגן פעילויות, ולעשות דברים שיקדמו את הנראות בעיר". 

"אם יש טרנס שזקוק לעזרה גם אני פה ואפשר לפנות אלי", מדגיש אלרוי. "ויש כמובן גם את ארגון "מעברים" ארגון לטרנסג'נדרים שאני גם נמצא בו, שמשרת את הקהילה הטרנסית ונגיש לכל מי שמעוניין לקבל סיוע".

במסגרת ההרצאה יחשוף מייקל אלרוי את סיפור חייו המרתק ובמהלכו יציג את סרטון המעבר מילדות ולאורך התהליך שעבר, ויפרט על תגובות הסביבה, הקשיים מול עצמו וכל מה שכרוך בכך. בסוף ההרצאה יינתן זמן לדיון ולשאלות נוספות.

ההרצאה תתקיים ביום רביעי הקרוב (13.6) בסינמה סיטי G כפר סבא, החל מהשעה 19:00.