שלוש האהבות שלי הן ספרות, ארץ ישראל ואנשים". גילה טל. צילום: קובי קואנקס

את הסיור עם גילה טל אנחנו פותחות בפלורנטין, בכניסה לבניין שנולדה בו גאולה, גיבורת הספר "איז'ה מיה" של אושרת קוטלר. עינינו נשואות למרפסת שברחוב בן עטר 11 כשטל מקריאה קטעים מהספר, שמתארים את לידתה של גיבורת הספר ואת הפרעות שהתרחשו בשכונה בזמן שיצאה לאוויר העולם.

מה כבר אפשר לחדש לי על פלורנטין חשבתי כשחיפשתי חניה בשכונה הצפופה. כל חיי אני שומעת סיפורים מסבתי על השכונה שגדלה בה, על המרפסות שדרכן התנהלו חיי השכנים ועל האבטיחים שנאכלו בצוותא על המדרכה. ופתאום, בסיור השזור בקטעי הספר, זה נשמע אחרת.

לאט לאט אני מרפה מן השורשים הבוכריים, מאפשרת לטל להוליך אותי דרך סיפורה של קוטלר ולהפגיש אותי עם הצד הבולגרי של השכונה. אני נשאבת בקלות לסיפורן של הנשים החזקות המשלמות מחיר על בחירתן, שותה בצמא את האירועים ההיסטוריים, מגלה את טעמו של הצ'יקוריקוס, המאפה השבלולי שמוזכר בספר, ונהנית להיזכר בדמויות, במקומות ובאירועים מהספר שקראתי ופתאום קיבלו חיים חדשים.

"כשגילה ביקשה ליצור סיור סביב ספרי הסכמתי בשמחה", אומרת אושרת קוטלר. "אין לסופר תענוג גדול יותר מלדעת שספרו נשאר בחיים גם שנים לאחר צאתו לאור".

"אות מאבשלום" בחדרה

כשגילה טל, 52, מהיישוב מתן, מוליכה את המטיילים שלה בין רחובות ומבנים ישנים ברחבי הארץ היא מצוידת בתנ"ך של הסיור — הספר שעלילתו מכתיבה את המסלול. "להמון בתים יש סיפורים מרתקים שקשורים לשכונה, לעיר, למדינה, לקיום שלנו בתקופות שונות", היא אומרת.

מתוך אלה היא בחרה להתמקד בעשרה ספרים ישראליים. את הקוראים, וגם את אלה שלא הספיקו לקרוא, היא לוקחת לסיור בעקבות עלילות הספרים — בתל אביב, בירושלים, בצפת, באור יהודה, בחיפה, ביפו, בשכונת כרם התימנים ובחדרה.

הרעיון של "מילים מטיילות" נולד לפני כעשור, כשעוד היתה סא"ל בחיל האוויר והרגישה רחוקה מכובעי קש ונעליים גבוהות. "אני אדם ריאלי מאוד, ויש לי אהבה גדולה לספרים ולארץ ישראל", היא אומרת. "לפני כעשור קראתי את הספר 'אות מאבשלום' של נאווה מקמל־עתיר, והוא קרא לי לצאת לדרכים חדשות".

תסבירי.

"הספר עורר בי סקרנות גדולה לבקר במקומות שהיא כתבה עליהם, להבין את ההיסטוריה של המקום. שכנעתי שתי חברות שקראו את הספר לצאת איתי למסע בעקבותיו. הכנתי מסלול, קראתי המון על המקומות הרלוונטיים ויצאנו יחד לחדרה, למקום שבו התגוררה משפחתו של אבשלום פיינברג. כשחזרתי הביתה הרגשתי שעברתי חוויה משמעותית מאוד".

לפני כחמש שנים פרשה מצה"ל והחליטה ללכת אחר הלב. "רציתי לשלב בין שלוש האהבות הגדולות שלי — ספרות, ארץ ישראל ואנשים", היא אומרת. "ככה קם המיזם שלי, וספר הצטרף לספר. היום יש לי עשרה סיורים. בכל אחד מהם אני יוצרת קשר עם הסופר, לומדת על הכותב ועל המקום, בונה מסלול ומשלבת מוזיקה, אוכל ותרבות. זאת הזדמנות נפלאה להעמיק במורשת של הדור שהגיע מהגולה וחווה פה הלם תרבותי".

חשוב לקרוא את הספר לפני היציאה לסיור?

"בהתחלה חשבתי שזה חשוב, אבל עם הזמן למדתי שזה לא משנה, אפשר להתחבר לסיפור גם בלי לקרוא אותו, ואפשר לקרוא גם אחרי הסיור".

"כלה" בצפת

את הסיור בעקבות "כלה" של אורה אחימאיר טל עורכת בצפת. "בסיור מגיעים למחוזות נוספים של העיר ועוקבים אחר השינויים שחלו בה", אומרת טל. "הוא עובר בין המקומות המוזכרים בחייה של גיבורת הספר, חיה קירשנבאום, אמה של אורה אחימאיר, דרך הבית שגרו בו הסבים שגורשו מההתיישבות שהקימו במחניים וחושף את המטיילים לסיפור הציוני החרדי שמעטים מכירים. בסיור מגיעים לבית ההורים, שעומד היום במלוא עליבותו, וגם לצפת האחרת, שהבנייה החדשה שינתה אותה בהשוואה למתואר בספר.

סיפורים בין סמטאות. טל. צילום: קובי קואנקס

"הסיור בצפת מדלג בין נקודות מאפיינות של העיר כמו בית הכנסת של הרב דב מאבריטש, מקום שבו ניצלו המתפללים ברעידת האדמה שהחריבה את צפת, המדרחוב של רחוב ירושלים והדרמה שהתחוללה בו, וכן פגישה עם דמויות ססגוניות כמו אליהו, הגבאי של בית הכנסת, רונן התימני שמכין מלאווח עם נגיעות צפתיות, זהבה מהפריקסה המפורסם של צפת, ויעל מחנות יד שנייה. להווי הקהילה החרדית בצפת נלווית מוזיקת רקע יהודית של כלייזמרים והסיור בשוק של צפת".

"הסיורים בצפת בעקבות הספר שלי ממלאים אותי אושר בל יתואר", אומרת אורה אחימאיר. "הספר יצא לאור לפני כשבע שנים, ובכל סיור כזה הוא מתעורר לחיים, ודמותה של אמי וסיפור אהבתה וייסוריה מתממשים שוב כאילו לא עברו שמונים שנה. מופלא בעיניי שאנשים הולכים וקוראים בספר בסמטאות צפת ומדמיינים לעצמם את הגיבורים במקומות שהם עוברים בהם. צפת של היום מתחלפת בצפת האחרת, וזה קסם".

"התמונות שעל הקיר" באור יהודה

לאור יהודה טל יוצאת בעקבות יהדות עיראק, מצוידת בספר "התמונות שעל הקיר" שכתבה ציונית פתאל־קופרווסר. עלילת הספר מתרחשת בבגדד, והמקומות שמוזכרים בו לוקחים את המטיילים אל תור הזהב של יהדות בבל, הלם ההגירה והקשיים במעברה, בשילוב טעימות מהמטבח העיראקי. לא מכבר תורגם הספר לערבית, ובעקבות התרגום שילבה אותו טל במיזם חדש, "מועדון הקריאה היהודי־ערבי של היישוב מתן וכפר ברא".

"זה מיזם שנולד מתוך רצון לייצר שיח מכבד של שני הצדדים. פעם בחודש אנחנו נפגשים, 12 איש, בספרייה מעל המסגד בכפר ומנהלים דיון פורה, בכל פעם על ספר אחר שקראנו. ציונית הגיעה לפגישה שקיימנו, ובדיון שהתעורר שני הצדדים קיבלו הזדמנות לגלות דברים חדשים, גם זה על זה וגם על התקופה המתוארת בספר".

"עלילת הספר שלי מתרחשת בבגדד בתקופה שחיו בה יהודים עד העלייה ההמונית בשנות ה־50", אומרת פתאל־קופרווסר. "הסיור מאפשר למשתתפים לחוות את העלילה במקומות שבהם היא מתרחשת. מאחר שאי אפשר לבקר בבגדד, המקום הכי קרוב הוא מוזאון מורשת יהדות בבל באור יהודה. זה ממש ממחיש את מה שקורה בספר וזה מרגש מאוד".

גם "בית הסודות" של מיכל חזון, שאף הוא מתחקה אחר יהודי עיראק, זכה לסיור באור יהודה. "השתתפתי באחד הסיורים של גילה בעקבות הספר שלי, מתוך סקרנות לדעת איך הוא קם לתחייה", אומרת חזון. "התרגשתי ושמחתי מאוד לראות שהמשתתפים קיבלו טעימות מהכתוב בזמן ששמעו הסבר היסטורי על הרקע שבו נכתב. הכיבוד כלל סמבוסק ובעבע, מאכלים שכיכבו בספר, ועם המוזיקה העיראקית הסיור והספר יחד הפכו לחוויה יוצאת דופן. בעיניי זה מבורך".

"גלבי" בכרם התימנים

את הספר "גלבי", שכתבה איריס אליה־כהן ועלילתו מתרחשת בחיפה, בחרה טל להמחיש בסיור בכרם התימנים. "זה ספר חשוב שפותח צוהר אל סיפורם של עולי תימן וחטיפת ילדי תימן. העלילה אכן מתרחשת בחיפה, אבל מאחר שבחיפה אין תימנים, אין שכונה תימנית ואין הוויה של העדה, החלטתי להעתיק את הסיור לכרם התימנים. שם אני מספרת את הסיפור וגם מעבירה את החוויה השזורה בעדה בעזרת האוכל, המנהגים, החנויות, השירה. את כל זה אי אפשר להמחיש בחיפה".

כדי שלא לקפח את חיפה מתקיים בה הסיור על פי "חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, שמתחקה אחר סיפור אהבתם של ערבייה נוצרייה מוואדי ניסנאס ובין צעיר יהודי. בסיור מבקרים בבית הגפן, שהוא אחד המוסדות המשמעותיים של תרבות הדו־קיום, ובשוק הצבעוני בין דוכני הירקות והאוכל בעלי הניחוחות המזרחיים, ובכלל זה ביקור ב"פלאפל הזקנים" ובמאפיית כנאפה ובקלאוות. בחיפה מגיעה טל גם למושבה הגרמנית בעקבות סיפורם של הטמפלרים ב"פונטנלה" מאת מאיר שלו וב"נפש הומיה" של רם אורן.

"היפה בנשים" בירושלים

בשכונת קטמון הישנה בירושלים טל מסיירת בין קרבות מלחמת השחרור ב"היפה בנשים" ובין בית הספר היסודי הנרייטה סאלד מ"מחול העקרבים", שניים מספריה של שפרה הורן. "הסיור מתקיים דווקא בשכונות פחות מתוירות ומוכרות בעיר", היא אומרת.

"חלק ממנו הוא שיר הלל לארכיטקטורה הנפלאה והעשירה. בעקבות אוריון, גיבור הספר, מגיעים למוזאון הטבע, שהיה חלק מטיול השבת עם סבתו. בהמשך עוברים אל בית הקברות המשיחי במושבה הגרמנית, שבו נקברה סבתא יוהנה, ואל בית הרופא במושבה היוונית, מתוך 'הדוקטור היווני מירושלים'. בחלק הטעים של האירוע נכלל ביקור בבית קפה, באווירת הקפה והעוגיות שסבתא יוהנה היתה מכינה לאוריון".

"אל שכונה קטמון הישנה בירושלים, מגרש המשחקים של ילדותי, אני חוזרת שוב ושוב בספריי", אומרת שפרה הורן. "אני מתארת בהם את המקום המופלא הזה על כל מה שהתחולל בו. גילה מצליחה להחיות את הזכרונות האמיתיים והבדויים ברחובות השכונה שבהם הלכו גם הגיבורים שלי ומתעכבת מול הבתים שבהם הם חיו, כאבו ואהבו, וזה מוסיף ממד חדש ומרתק לספרים".