היכל התרבות כפס (צילום: אסף פרידמן)

  1. 1. כל ההיסטוריה על רגל אחת: כפר סבא זה תרבות, ותרבות זה כפר סבא, ולכן אין זה פלא שמרכז התרבות הרב-תכליתי הראשון בישראל נבנה בעיר. בין השנים 1963‑1964 ערכה עיריית כפר סבא תחרות בין בכירי המתכננים בארץ. חבר השופטים כלל אדריכלים ומהנדסים, ולצדם ראש העירייה דאז מרדכי סורקיס, ותושב העיר פנחס ספיר, שכיהן כשר המסחר והתעשייה ולימים שר האוצר, ותמך תקציבית בפרויקט. האדריכל אריה אלחנני, לימים חתן פרס ישראל, נבחר לתכנן את היכל התרבות העירוני, עם האדריכל ניסן כנען.

  2. 2. הנצחה: המבנה הוקם כמפעל הנצחה לבני כפר סבא שנפלו במערכות ישראל, ובהיכל שוכנים אתר ההנצחה לנופלים, אולם הראשונים - המוקדש לתולדות העיר, הספרייה העירונית, חדרי העיון למבוגרים, ואודיטוריום ענק ומפואר למופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול.

  3. מודל לחיקוי: ברוח אותם הימים, המבנה תוכנן בסגנון של בטון גלוי, לא מוחלק, עם קווים אופקיים וגג שטוח — כפי שנבנו אז מרכזי תרבות ומבנים בבתי החולים ובאוניברסיטאות.

  4. 4. נושאי האור: מול חזיתו הראשית של המבנה ניצב תבליט פרי יצירתו של האומן נפתלי בזם, ששמו "נושאי האור". בתבליט שילב האומן את בתי המושבה של כפר סבא, עצים וצמחייה, וכן דמות הנושאת ביד אחת פמוט עם נר מפיץ אור, ובידה השנייה אלומת שיבולים. בזכות התכנון הנאה והפונקציונלי, נחשב אז היכל התרבות הכפר-סבאי לפנינה ארכיטקטונית.

  5. 5. 9 שנים של בנייה: הבנייה החלה ב-1965, וההיכל נחנך במאי 1976, בעת כהונתו של ראש העירייה זאב גלר ז"ל, ובנגינת התזמורת הסימפונית ירושלים‑רשות השידור, תחת שרביטו של המנצח אלכסנדר שניידר. צלילי הקונצרט המיוחד הזה היו אות לפתיחתה של פעילות תרבותית ענפה ומגוונת, מאז ועד היום. על בימת ההיכל מוצגות הצגות התיאטרון והמחול מן הטובות בארץ. מיטב התזמורות מהארץ ומהעולם מבצעות שם קונצרטים עם סולנים ידועי שם, ותחת שרביטם של מיטב המנצחים.

  6. 6. כ-7,000 מנויים: נהנים מסדרות של מופעי תרבות לילדים, לנוער ולמבוגרים, וזה 29 שנה מארח ההיכל את הפסטיבל הארצי לתזמורות כלי נשיפה לנוער — יוזמה של קרן המוזיקה בכפר סבא ושל היכל התרבות. כמו כן, מבקרים במקום כ-20,000 תלמידים בשנה, במסגרת "סל תרבות", ונערכים בו אירועים סגורים, כנסים וימי עיון לחברות ולארגונים. לא בכדי הפך המרכז הרב-תכליתי הזה מודל לחיקוי, למרכזים דומים בערים רבות ברחבי הארץ.

  7. 7. מיקום: היכל התרבות נמצא בלבה של קריית ספיר, ובה נכללים גם הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה ולמחול, המרכזייה הפדגוגית, המוזיאון הארכיאולוגי, אודיטוריום, שתי ספריות וחדרי עיון. בשטח שבין המבנים עומדים אמפיתיאטרון, מדשאות פורחות, בריכות מים ומזרקות.

  8. 8. החלום של אילנה: מאז שנחנך לפני 42 שנה, נוהל היכל התרבות העירוני, ולמעשה נוהלה קריית ספיר כולה, על ידי שלושה בלבד — המנהלת המיתולוגית של אגף התרבות בעירייה, אילנה ברנע ז"ל, שייסדה את ההיכל וניהלה אותו במשך 27 שנה; דני וייס, שניהל את המקום במשך שבע שנים, ויאיר משיח, המנכ"ל הנוכחי.

    "התרבות צרובה ב-DNA של העיר, ולאילנה ברנע יש בה מניות יסוד", אומר וייס, שהחליף את ברנע לאחר שפרשה לגמלאות ב-2003. "היא זו שחרשה תלם בקרקע בתולה, והמציאה את התרבות בעיר. היא היתה מקצוענית, אשת תרבות אמיתית, בעלת ידע והבנה במכלול התרבות הגבוהה, במוזיקה, בתיאטרון; וכן בעלת קשרים עם גופי אומנות ועם אומנים בעלי שם.

    כולם כיבדו אותה כאותוריטה בתחומה, והיה קשה לחלוק על סמכותה. אילנה היא זו שאפיינה את היכל התרבות, עיצבה את התכנים והקימה את מפעל המנויים. במשך שנים שימש המקום כהיכל התרבות האזורי, וכשערים אחרות הקימו היכלות משלהן, הם חיקו את מפעל המנויים שלנו".

    וייס, וסגן ראש העירייה ומחזיק תיק התרבות לשעבר, עמוס גבריאלי - יזמו יחד את התחרות לפסנתרנים צעירים על שם פנינה זלצמן. וייס אף יזם חלוקת מינויים לסדרות מוזיקה של ההיכל לתלמידי הקונסרבטוריון, ומתן מינוי חינם לשנה בספרייה העירונית, וספר מתנה לתלמידי כיתות א'. בתקופתו נערכו במקום גם סדרת מוזיקה מודרכת לנוער על ידי ד"ר אסתרית בלצן, סדרה מצליחה של זמר עברי בהנחיית יהורם גאון, וכן  מועדון זמר (שירה בציבור).


    אילנה ברנע ז"ל וראש העירייה לשעבר, יצחק ולד

  1. 9. שימור ההיסטוריה: שנתיים לפני שסיים את תפקידו, סימן וייס את יורשו. הוא מינה לתפקיד מנהל הקונסרבטוריון העירוני (הגדול בארץ) את המוזיקאי יאיר משיח — נגן טרומבון ומנצח תזמורות. ב-2012, שנתיים לאחר שמשיח נכנס לתפקידו, נסגר היכל התרבות, שהתיישן בינתיים, למשך שנתיים, לצורך שיפוץ וחידוש. מועצת העיר הזדרזה והקצתה לשיפוץ תקציב בסך 50 מיליון שקל (לכל קריית ספיר). מתכנן השיפוץ היה אמנון רכטר. הוא בחר לשמור על חזות המבנה החיצוני בלי כל שינוי, הואיל ומדובר בבניין לשימור.

    האולם עצמו נבנה מחדש. "במקור, תוכנן האולם כאולם קונצרטים, בצורת מלבן צר וארוך. צורה זו לא התאימה להצגות תיאטרון ומחול", מסביר משיח. "חלק מהקהל היה רחוק מהבימה ולא שמע את הנאמר על הבימה, בשל בעיות אקוסטיות קשות. הבימה עצמה נבנתה בשיפוע קל, כדי לאפשר לקהל לראות את כל נגני התזמורת, אבל בכך הקשתה על רקדנים של להקות מחול. בנינו אולם מודרני, עם יציע שמקרב את כל הקהל לבימה, ועם מערכת אלקטרו-אקוסטית, שמתאימה את תנאי האקוסטיקה באולם לסוג המופע. עומק הבמה וגובהה הוגדלו, כדי לאפשר הקמת תפאורות תלת-ממדיות, ומאז שבוטל השיפוע של רצפת הבמה, החזרנו להיכל את להקות המחול".
  1. 10. חדיש ומחודש: ההיכל הכפר-סבאי המחודש נחנך ב-2014 במופע של עידן רייכל, יליד כפר סבא. באחרונה יזם משיח תחרות לנשפנים צעירים - היחידה בארץ, הקים תזמורת נוער קאמרית, ויזם פסטיבל שירי משוררים. כיום ההיכל מציג 12 תערוכות אומנות בשנה, ומארח את פסטיבל הקולנוע "אפוס".

    היום תמצאו היכל תרבות חי ובועט עם מופעים מהארץ ומהעולם — אופרטה מהונגריה, תיאטרון אנגלי, להקת מחול מצרפת, להקות מחול ישראליות; הופעות של זמרים, כמו יהורם גאון, יהודה פוליקר, אהוד בנאי, שירי מימון, נורית גלרון, תיסלם ודני סנדרסון.

    בצד מיטב אומני התיאטרון, המוזיקה, המחול והשירה, מארח ההיכל אירועים רשמיים, בהשתתפות אנשי ציבור, כמו שרת התרבות מירי רגב, השרים יואב גלנט ואביגדור ליברמן, ושר החינוך לשעבר גדעון סער. בשנות ה-70 וה-80, האישים שכיבדו את ההיכל בנוכחותם היו ראש הממשלה גולדה מאיר (בטקס גזירת הסרט), ונשיא המדינה חיים הרצוג (בחגיגות העשור). שר האוצר פנחס ספיר, שהיה מעורב בתכנון ובתקצוב ההיכל, לא הספיק להשתתף בחנוכתו, ולאחר פטירתו נקראה קריית התרבות כולה על שמו.