העמדת פנים. כולנו יודעים איך היא נראית ואיך היא מרגישה.

אלה החיוכים המזויפים, הצחקוקים היומרניים, החזות האישית המתוקה או המצ׳ואיסטית-מדי. אלה ההתחזויות ברשתות החברתיות ברדיפה אחר לייקים, השפתיים המשורבבות בתמונות והבעת ההפתעה המזויפות. ההליכה היהירה, דימוי החיים שאיננו אמיתי לגמרי, והכל רק כדי לזכות באישור או לעורר קנאה.  

המחשה: shutterstock

והנה העניין: אף אחד מאיתנו לא חף מזיופים. כולנו העמדנו פנים שאנו מישהו שאיננו. בין אם מתוך פחד, היעדר מודעות עצמית או מתוך רצון להיות מקובלים. חבישת מסכה היא לפעמים הברירה היחידה שלנו.

למעשה, מצבי חיים מסוימים (כגון עבודה עבור בוס נוראי) מחייבת אימוץ של פרסונה מסוימת. וזה בסדר, כל עוד אנו מודעים למה שאנו עושים.

הסכנה צצה כשעטינו מסכה במשך זמן רב כל כך, עד ששכחנו מה נמצא מתחתיה. שכחנו מי אנחנו. התרחיש הנורא הזה מתרחש כל הזמן. ״אמנזיה מתוצרת עצמית״ היא דרך נוראית לחיות את החיים. אין לי ספק שזה קרה לכם בזמן כלשהו בחיים.

אם נמאס לכם להיות מישהו שאתם לא, אם נמאס לכם להניח לאנשים אחרים להכתיב לכם מי אתם אמורים להיות, זה הזמן למצוא את העצמי האמיתי שלכם ולקבל עליו בעלות.

מהו העצמי האמיתי?

העצמי האמיתי שלכם, שמכונה גם העצמי האותנטי, המקורי, הוא ההיבט הכן ביותר של מהותכם – בלי מסכות, בלי העמדת פנים ובלי יומרנות.

העצמי האמיתי שלכם הוא אתם כשאתם במצב הפתוח, הפגיע והחופשי ביותר. חשבו על זמנים שבהם שהיתם במחיצת אנשים שבחברתם אתם מרגישים בנוח במאת האחוזים, או בסיטואציות שבהן הייתם לגמרי לבד. אלה הן הנסיבות שבהן מתגלה, לעתים קרובות, העצמי האמיתי.

כשאני כותבת על העצמי האמיתי שלכם, אני כותבת על הביטוי האותנטי ביותר של האופי והאישיות. אני לא מתייחסת לעצמי הידוע כנשמה שלכם או לעצמי הגבוה שלכם.

אז מהי באמת אותנטיות?

אותנטיות היא מצב שבו אינכם מנסים להפוך למשהו או למישהו. היא מדברת על כך שאתם מקבלים את עצמכם בדיוק כפי שאתם ברגע ההווה. אין כל צורך לרדוף אחר עצמי ״אותנטי״ אידיאלי כאן. אין כל צורך לנסות להפוך אמיתיים יותר. למה? כיוון שהרדיפה אחר האותנטיות רק בוראת סבל נוסף.

להיות העצמי האמיתי שלכם הוא להיות בדיוק מי שאתם, יהיה הדבר אשר יהיה. מדובר בהבנה ובקבלה של העובדה שזה בסדר גמור להיות בעלי פגמים. מדובר בקבלת הכיעור, המוזרות והפגמים המולדים של טבעכם.

מדובר ביכולת לעבוד עם העוצמה שלכם ולהשלים עם החולשה שלכם, ולא לנסות להיות מישהו אחר.

נכון, בלתי אפשרי להיות אותנטי במאת האחוזים כלפי חוץ כל הזמן: הבוס לא ישמח אם תגיעו לעבודה בפיג׳מה ועיניים טרוטות, וחמותכם לא תתלהב אם תגידו לה שיש לה קול צורמני כשל עורב ושהייתם רוצים שתיעלם לכם מהעיניים.

גם לאותנטיות יש גבולות וחייבים למתוח את הקו איפשהו.

החיים הם ריקוד של דואליות: אור/חושך, נעים/לא נעים, עבודה/משחק, חשיבה/הרגשה, אמת/שקר. מצבים מסוימים מחייבים אותנו לעטות מסכה. אבל אין משמעות הדבר שעלינו ללכת לאיבוד. אנו יכולים עדיין להיות בקשר עם העצמי האמיתי והאותנטי שלנו, גם כשאנו מעמידים פנים.

בבלוג הבא אפרט יותר על קבלת העצמי ועל האופן שבו אפשר לפתח קרבה אליו.

יפעת סנטו היא מתקשרת ומנטור רוחני. ניתן להתייעץ 

באתר הבית להתפתחות אישית ורוחנית או  במייל

054-3339791